32. דרעי טוען אף הוא כי דין העתירות להידחות. לטענתו, הוא היה כשיר להתמנות לתפקיד שר בממשלה עוד טרם תיקון מס' 11. זאת, שכן גם לפי סעיף 6(ג) לחוק היסוד בנוסחו הקודם, לא נדרש לפנות ליו"ר ועדת הבחירות על מנת שיקבע בעניינו של מי שהורשע בעבירה פלילית ונידון למאסר על תנאי, כי אין בעבירה משום קלון. נטען כי פרשנות זו נלמדת, בין היתר, מלשונו המפורשת של חוק היסוד טרם התיקון, אשר מתייחסת למניין תקופת אי הכשירות של שבע שנים "מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר או מיום מתן פסק הדין, לפי המאוחר". דרעי עומד על כך שהתיקון לחוק היסוד נושא את המאפיינים הצורניים ואת סימני ההיכר של נורמה חוקתית וכי ההבהרה שהוספה בתיקון איננה נטע זר, ויש לה צידוק מלא. לשיטתו, משלא הוטל עליו מאסר בפועל, לא קמה לחובתו "חזקת הקלון" הקבועה בהוראת סעיף 6(ג) לחוק היסוד, ובהתאם גם לא קמה חובה כלשהי על ראש הממשלה לפנות בעניין זה ליו"ר ועדת הבחירות, על מנת שיקבע אם דבק קלון בעבירות שבהן הורשע. דרעי מוסיף וטוען כי אין כל יסוד לטענה בדבר מצג שווא שהציג כלפי בית משפט השלום בירושלים בעניין פרישתו מהכנסת לצמיתות ומדגיש כי התפטרותו מהכנסת הקודמת לא הייתה חלק מהסדר טיעון שהושג עימו, ולא נעשתה לדרישת היועץ המשפטי לממשלה.
לבסוף, טוען דרעי כי מינויו לשר צולח גם את מבחני הסבירות. בהקשר זה הוא מציין כי העבירות שבהן הורשע ב"תיק האישי" וב"תיק הציבורי" נמחקו בהתאם לחוק המידע הפלילי ואין להביאן במניין השיקולים הנוגעים למינויו לשר. עוד טוען דרעי כי אופי עבירות המס שבהן הורשע ונסיבות ביצוען כמו גם חלוף הזמן והעובדה שנטל אחריות מלאה לעבירות – מטים את הכף לטובת קביעה כי מינויו לשר עומד במבחן הסבירות. כמו כן נטען שהתערבות בהחלטה בדבר מינויו של דרעי, תהווה התערבות מרחיקת לכת בשיקול הדעת הרחב המסור לראש הממשלה בעניין הרכב ממשלתו ובהחלטת הכנסת אשר זה מקרוב הביעה אמון בממשלה; וכן תסכל את הצבעתם של אזרחי המדינה שהעניקו לש"ס 11 מנדטים, תוך שהם מודעים לעברו הפלילי של דרעי.
33. ש"ס טוענת אף היא כי לא נפל פגם בתיקון לחוק היסוד או במינויו של דרעי לשר. ש"ס מדגישה כי בבחירות האחרונות הצביעו למפלגה, שבראשה עומד דרעי, כ-400,000 אזרחים, שעשו זאת מתוך היכרות עם עברו הפלילי של דרעי ומתוך ידיעה שהוא ישמש שר בכיר בממשלה. ש"ס סבורה כי התיקון לחוק היסוד הינו תיקון "מבהיר", וזאת, בין היתר, בשים ללב ללשון חוק היסוד ולהוראות חוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). עוד נטען כי התיקון לחוק היסוד אינו פרסונלי וצולח את המבחנים שנקבעו בפסיקה, וכי ביטול התיקון או המינוי יערערו את הממשלה שקמה זה עתה. לבסוף, נטען כי השימוש בעילת הסבירות לפסילת מינויו של דרעי, משמעו ביטול החלטת הכנסת שהביעה אמון בממשלה וכן ביטול רצון הבוחר. לכן, כך נטען, יש לנקוט משנה זהירות בכל התערבות שיפוטית בנושא.