(שם, בעמ' 489; בהקשר זה מפנה רקובר בספרו, בין היתר, לתלמוד ירושלמי סנהדרין פרק ב הלכה א; שו"ת הרמב"ם סימן קעג; שו"ת הרדב"ז, חלק ו סימן ב אלפים עח; שו"ת חתם סופר חלק ה (חושן משפט) סימן קס; ושו"ת תועפות רא"ם, א, עה).
61. על רקע האמור לעיל אני סבורה כי לנוכח השנים הרבות שחלפו מאז ביצוען של העבירות שעמדו במוקד התיק האישי והתיק הציבורי ומאז הרשעתו של דרעי בהן, אומנם יש לייחס להן משקל מופחת. אך בהינתן חומרתן של עבירות אלה וזיקתן ההדוקה לכהונתו של דרעי בתפקידים ציבוריים – ראש הממשלה לא יכול היה להתעלם מהן.
לכך יש להוסיף כי אחת מנקודות המוצא בעניין דרעי השני – שם פסקנו כי מינויו של דרעי מצוי על "סף מתחם הסבירות" – הייתה כי מאז מעורבותו בפרשות אלה "לא נזקפה לחובתו של דרעי מעורבות פלילית נוספת" (שם, בפסקה 6). נקודת מוצא זו אינה רלוונטית עוד, שכן דרעי הורשע ביום 25.1.2022, על פי הודאתו, בעבירת סיוע לעריכת הצהרה שאינה נכונה לפי סעיף 98(ג1) לחוק מיסוי מקרקעין ובעבירות של הגשת דו"ח וידיעות לא נכונות, אי-הגשת דו"ח למס הכנסה, ואי-ניהול פנקסי חשבונות לפי סעיפים 216(4), 216(5) ו-217 לפקודת מס הכנסה. בגין עבירות אלה נגזר על דרעי, כאמור, עונש של 12 חודשי מאסר על תנאי לפרק זמן של שלוש שנים; וקנס בסכום 180,000 ש"ח. כלומר, מדובר בהרשעה חלוטה נוספת, אשר משקלה גבוה מזה של חשדות או כתב אישום נוסף (שאף הם נושאים משקל כראיה מנהלית לעניין בחינת מועמדותו של אדם לכהונה בתפקיד ציבורי; ראו: בג"ץ 4921/13 אומ"ץ אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי נ' ראש עיריית רמת השרון, פ"ד סו(3) 135, 188-186 (2013) (להלן: עניין ראשי הערים)). העובדה שמדובר בהרשעה מן העת האחרונה נושאת אף היא משקל משמעותי. ולכך אוסיף כי תקופת התנאי שנקבעה בגזר הדין עומדת בתוקפה עד שנת 2025, ועצם הכהונה של שר בעת שתלוי ועומד נגדו עונש מאסר על תנאי, מעוררת כשלעצמה קשיים לא מבוטלים.
62. דרעי סבור כי יש לייחס משקל נמוך להרשעתו בעבירות המס וזאת, בין היתר, בשים לב לכך שמדובר בעבירות "מינוריות" המצויות "ברף התחתון" של עבירות המיסים, וכן בהינתן שבתחילת החקירה יוחסו לו עבירות חמורות בהרבה. עוד מציין דרעי כי הוא היה גורם פאסיבי בביצוע העבירות, לא הפיק מהן טובת הנאה אישית, נטל עליהן אחריות מלאה ומשרתו הציבורית לא שימשה כלי לביצוע העבירות.
בהקשר זה יש לשוב ולהזכיר כי "חומרתן הרבה של עבירות המס, נובעת בין היתר מפגיעתן הקשה בקופה הציבורית והקושי הרב שבחשיפתן [...]" (רע"פ 5052/21 שלמה נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (11.8.2021)). זאת, לצד פגיעתן במשק, בכלכלה ובערך השוויון של נטל המיסים החל על אזרחי המדינה (רע"פ 8038/22 שילון נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (29.11.2022)). העבירות הספציפיות שבהן הורשע דרעי אכן אינן נמנות עם עבירות המס החמורות ביותר, אך העבירה שבסעיף 98(ג1) לחוק מיסוי מקרקעין כוללת רכיב של ידיעה; ובגין כלל העבירות שבהן הורשע דרעי העונש המקסימאלי כולל גם עונש מאסר (בין שנה לשנתיים).