(-) חבר מועצה ברשות מקומית (לדוגמה, בג"ץ 4921/13 אומ"ץ אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי נ' ראש עיריית רמת השרון, יצחק רוכברגר, פ"ד סו(3) 135 (2013) (להלן: עניין ראשי הערים) – בשלב הגשת כתב אישום; ובעניינו של צבי בר – בג"ץ 4888/10 ליליאן נ' ראש עירית רמת גן ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה (27.12.2010) – בשלב החקירה, ובג"ץ 5141/11 ליליאן נ' ראש עיריית רמת גן ויו"ר החברה הכלכלית לרמת גן (14.7.2013) – בשלב הגשת כתב אישום; ולאחר הרשעה – סעיף 7(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965; סעיף 20 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975; סעיף 6ב לחוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ"ח-1988; סעיף 120(8) לפקודת העיריות [נוסח חדש]; סעיף 101(7) לצו המועצות המקומיות, התשי"א-1950; סעיף 19(ב) לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958).
(-) חבר כנסת (סעיף 6(א) לחוק יסוד: הכנסת – לאחר הרשעה).
(-) שר בממשלה (סעיף 6(ג) לחוק יסוד: הממשלה – לאחר הרשעה).
(-) ראש ממשלה (סעיף 18 לחוק יסוד: הממשלה – לאחר הרשעה).
בתיקון הנוכחי של חוק היסוד, ביקשה הכנסת להוריד את רף הכשירות של שר והשוותה אותו לרף הכשירות של חבר כנסת (בהבדל אחד – בעניינו של חבר כנסת המאסר בפועל צריך להיות של שלושה חודשים לפחות, תנאי שממילא מתקיים כמעט תמיד, שעה שבית המשפט מורה על מאסר בפועל). בעקבות התיקון הנוכחי לסעיף 6(ג) לחוק יסוד: הממשלה, רק עונש מאסר בפועל מפעיל את "חזקת הקלון" שאותה יכול להסיר יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, וזאת, על אף שאחריותו וסמכויותיו של שר מצדיקות מבחן כשירות מחמיר יותר משל חבר כנסת.
ענייננו שלנו בהצלבה כלהלן: מינוי לתפקיד שר במצב שלאחר הרשעה.
6. כאמור, מצטרף אני לדעתה של הנשיאה כי יש לפסול את מינויו של דרעי בשל אי סבירות קיצונית שנפלה במינוי ומשכך איננו נדרשים לעילה החוקתית, הגם שהדברים אינם נקיים מקשיים. אני מסכים גם כי דרעי יצר מצג שווא בפני בית משפט השלום. לכל אלה אתייחס בהמשך, אך תחילה אומר מילים מספר על התנהלותו של דרעי בפרשה שלפנינו.
התפטרות מהכנסת לפני גזר הדין ושינוי החוק לאחר הבחירות
7. דרעי הועמד לדין בגין עבירות מס, כמפורט בפסק דינה של הנשיאה. עובר להצגת הסדר הטיעון ומתן גזר הדין בעניינו, הצהיר דרעי כי בדעתו להתפטר מהכנסת. לנוכח הצהרה זו, נכתב בסעיף 4 להסדר הטיעון כלהלן: "רשמנו בפנינו את הודעת הנאשם בדבר החלטתו להתפטר מהכנסת ועל כן היועץ המשפטי לממשלה לא טוען בעניין הקלון בפני הערכאה הדיונית". מסעיף זה משתמע בבירור כי אילולא הצהרתו של דרעי, היה היועץ המשפטי טוען לקלון. ככל שהיו ספקות למאן דהוא, הרי שבתשובת היועצת המשפטית לממשלה הובהר כי היועץ המשפטי לממשלה דאז סבר כי בעבירות שבהן הואשם דרעי על פי הסדר הטיעון דבק קלון, ועמדה זו עוגנה בתרשומת פנימית.