עובר להצגת הסדר הטיעון בבית משפט השלום, הגישה העותרת דכאן עתירה שבה נתבקש היועץ המשפטי לממשלה להודיע כי בדעתו לבקש מבית משפט השלום להטיל קלון על ח"כ דרעי. העתירה הוגשה מתוך חשש כי "התפטרותו של ח"כ דרעי היא בבחינת 'קונץ-פטנט' שנועד לסלול את דרכו חזרה לכנסת, כשר או כחבר כנסת, לבחירות הבאות" (בג"ץ 8954/21 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה (17.1.2022) (להלן: בג"ץ 8954/21)). העתירה נדחתה לנוכח הוראת סעיף 42א לחוק יסוד: הכנסת, הקובע כלהלן:
הפסקת חברות של חבר הכנסת
42א. (א) חבר הכנסת שהורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, וקבע בית המשפט, ביוזמתו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, שיש עם העבירה קלון, תיפסק חברותו בכנסת ביום שפסק הדין נעשה סופי, ואין נפקא מינה אם העבירה נעברה בזמן שהיה חבר אותה הכנסת, חבר כנסת קודמת או לפני שהיה לחבר הכנסת.
התפטרותו של דרעי מהכנסת, באה בבירור על מנת לחמוק מהאפשרות שבית המשפט יקבע כי יש עם העבירה קלון ועל מנת לחמוק מכוונתו של היועץ המשפטי לממשלה לדרוש קביעת קלון אם דרעי לא יתפטר מהכנסת. כפי שאמרנו בפסקה 5 סיפא לפסק הדין בבג"ץ 8954/21 הנ"ל: "רשמנו לפנינו כי במקרה כאמור, היועמ"ש יביע את עמדתו לעניין הקלון".
8. ויהי אחר הדברים האלה, לאחר הבחירות לכנסת ה-25, ביקש דרעי לכהן כשר וראש הממשלה ביקש למנותו כשר. ברם, בנקודת זמן זו, היה על ראש הממשלה לפנות אל יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לשם קביעת היעדר קלון, על פי הוראת סעיף 6(ג) לחוק יסוד: הממשלה בנוסחו דאז. אלא שבמקום לילך בדרך המלך, תוקן חוק היסוד, והכל כמפורט בפסק דינה של הנשיאה. בכך, שימש התיקון לחוק היסוד כ"דלת אחורית" להכנסתו של דרעי לממשלה, מבלי שיידרש לעבור תחילה בדרך המלך המחייבת קביעה של יו"ר ועדת הבחירות אם בהרשעה "קלונית" עסקינן אם לאו.
שני צעדים אלה – תחילה התפטרות מהכנסת ובהמשך תיקון חוק היסוד – נועדו אפוא להרחיק את דרעי מהחשש שיוטל עליו קלון. בהליך שלפנינו שלפה היועצת המשפטית לממשלה את חץ הקלון שטמן באשפתו היועץ המשפטי הקודם (לנוכח התפטרותו של דרעי מהכנסת עובר למתן גזר הדין בתיק עבירות המס), ושיגרה את החץ אל דרעי בציינה כי גם לדעתה יש קלון בהרשעתו. לא עצם ההרשעה בפלילים יוצרת את הקלון, "הקלון שבהתנהגות מסוימת אינו נובע מן העובדה שההתנהגות הזו מהווה עבירה פלילית. הקלון נובע מכך, שהתנהגות זו נראית כבלתי מוסרית" (רות גביזון "עבירה שיש עמה קלון כפסול לכהונה צבורית" משפטים א 176, 180 (1968)).