(1) לא יתמנה לשר מי שהורשע בעבירה ונידון לעונש מאסר וביום מינויו טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר או מיום מתן פסק הדין, לפי המאוחר, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון;
(2) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לא יקבע כאמור בפסקה (1) אם קבע בית המשפט, לפי דין, כי יש עם העבירה שבה הורשע קלון. (ההדגשות שלי-ע'ב').
בעת הרכבת הממשלה ה-37 חלפה פחות משנה מאז הורשע דרעי בביצוע עבירות המס ונגזר עליו עונש מאסר על תנאי וקנס. בית משפט השלום שהרשיע את דרעי וגזר את דינו לא דן בשאלת הקלון, ויושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לא נתבקש אף הוא להכריע בסוגיה זו. פשיטא כי באותו מועד לא ניתן היה למנות את דרעי כשר. על מנת להתגבר על מכשול זה, סעיף 6(ג)(1) לחוק היסוד תוקן סמוך לאחר הבחירות תוך שנתפרה לדרעי "חליפת כשירות" התואמת את מידותיו – קרי: תואמת לעונש שהושת עליו בגזר הדין בעבירות המס. בתמצית, התיבה "מאסר" שכללה עד לאותה עת גם מאסר על תנאי, שונתה ל"מאסר בפועל"; וההוראה שלפיה תקופת שבע השנים תחל להימנות ממועד סיום תקופת המאסר (כשמדובר במאסר בפועל) או מיום מתן פסק הדין (כשמדובר במאסר על תנאי) שונתה בהתאם, תוך השמטת החלופה המתייחסת למניין שבע השנים במקרה של מאסר על תנאי. בהתאם לנוסחו המתוקן של חוק היסוד, עונש המאסר על תנאי שהושת על דרעי בגין עבירות המס לא היווה עוד מניעות סף למינויו כשר.
ואולם אפילו נצא מנקודת הנחה שמדובר בתיקון חוקתי ולגיטימי של חוק היסוד, ברי כי תיקון זה אינו יכול למרק בדיעבד את עברו הפלילי של דרעי או להלבין את אי-המוסריות שבהתנהלותו לאורך כהונתו הציבורית. על כן גם אם נכון לעת הזו דרעי צולח את תנאי הכשירות שבחוק היסוד – מינויו לשר חותר תחת ערכים בסיסיים של שלטון החוק, ועל כן טובל עמוק במימי אי-הסבירות. ואפרט.
10. עברו הפלילי של דרעי פורט בהרחבה בהליכים קודמים שהתנהלו בעניינו, בעתירה שהוגשה בעקבות מינויו לשר הכלכלה ופיתוח הנגב והגליל בממשלה ה-34 (עניין דרעי 2015, פסקאות 5-3), ובעתירה נוספת שהוגשה עם מינויו לתפקיד שר הפנים באותה ממשלה (עניין דרעי 2016, פסקאות 4-2 לפסק דינו של השופט ס' ג'ובראן). בשנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת היה דרעי מעורב בשלוש פרשות פליליות חמורות. בפרשת "התיק האישי", דרעי הורשע בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות שביצע לאורך ימים ושנים ובעת ששימש בתפקידים ציבוריים בכירים במשרד הפנים ואף כשר הפנים. לאחר דיון בערעור, ב"תיק האישי" הושת על דרעי ביום 12.7.2000 עונש של שלוש שנות מאסר בפועל (ע"פ 3575/99 דרעי נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 721 (2000), להלן: פסק הדין בתיק האישי), תוך שבית המשפט עמד על "אווירת השוחד" שיצר דרעי בסביבותיו ועל החומרה היתרה שדבקה במעשיו: