63. באשר לטענה שלפיה מר לוריא שימש כשלוח של גב' לוריא, נטען כי אכן יש דינמיקה של זוגיות בין הנתבעים, אך אין בכך כדי להביא לקבלת עמדת התובעים שלפיה אין כל צורך לשוחח עם גב' לוריא, ובעניין זה נטען כי הפסיקה אליה הפנה ב"כ התובעים לא עסקה כלל בנסיבות בהן כמו במקרה שלפנינו לא היה קשר ישיר כלשהו עם בעלת הזכויות בדירה.
64. כמו כן נטען כי התובעים לא הציגו שום עוול שייגרם להם באם העסקה לא תבוצע, ומר דורפברגר גם לא הניח טעם של ממש, מדוע דחה על הסף הצעה אחרת שהציע לו המתווך. בנוסף הועלו טענות לפיהן התובעים לא מילאו אחר החלטות בית המשפט, הסתירו ראיות והדריכו עדים. כמו כן הועלו טענות שונות ביחס למהימנות עדויותיהם של מר דורפברגר והמתווך ומנגד נטען כי עדויות ה"ה לוריא היו מהימנות, כנות, תמות לב וישירות.
65. בנוסף נטען כי בכל מקרה לא הייתה הסכמה כלשהי של מי מהנתבעים לפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם, כי התובעים עצמם הם שהפרו את "ההסכם" שהם טוענים שקיים שהרי לא העבירו תשלום כלשהו לנתבעים וכן נטען כי יש להתעלם משיחות הטלפון שהוצגו ע"י המתווך תוך הפרת חובותיו החוקיות כלפי הנתבעים.
דיון והכרעה
66. כעולה מסיכומי התובעים, טענתם העיקרית הינה כאמור כי טיוטת ההסכם שהכין עו"ד קליקה ועליה הערותיה של עו"ד בבני בצירוף הודעת הדוא"ל של עו"ד קליקה המאשר את מועד הפגישה שנקבעה לצורך חתימת ההסכם, יוצרים הסכם מחייב בין הצדדים. בענין זה מבקשים התובעים להתבסס גם על אמרותיו של מר לוריא למתווך כאינדיקציה ברורה לכך שכל פרטי העסקה סוכמו וכי לא נותר כל נושא למשא ומתן.
כריתת הסכם מחייב – מצב משפטי
67. בבואנו לבחון את הטענה בדבר כריתתו של חוזה מחייב, נזכיר תחילה מושכלות יסוד לפיהן "על פי הכללים, המפורטים בפרק א' לחוק החוזים (חלק כללי) נכרת חוזה ברגע שהתהווה מצב של גמירת דעת הדדית בקשר להצעה מסוימת בין מציע העסקה לבין הניצע שקיבלה" (ע"א 474/80 שמואל גרובר נ' תל יוסף, קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ פ"ד לה (4) 45, 51 (1981)).
על בסיס עיקרון זה, נקבע לא אחת בפסיקה כי "כדי לגבש את המסקנה כי הצדדים התכוונו לכרות הסכם מחייב, יש לעמוד על קיומן של שתי דרישות מצטברות, המקימות ביניהן יחסי גומלין והן גמירת דעת ו- מסוימות" (ע"א 7591/13 פלונים נ' פלונית [פורסם בנבו] (25.1.2016), פיסקה 11, וכן ע"א 9247/10 רוזנברג נ' סבן [פורסם בנבו] (24.7.2013), פיסקה 12).