פסקי דין

תא (חי') 70953-11-20 מוטי דורפברגר נ' חבצלת לוריא - חלק 16

01 ינואר 2023
הדפסה

68. כפי שנקבע בפסיקה שהתפתחה לאורך השנים, עיקרון גמירות הדעת הינו העיקרון המרכזי וכך נקבע כי "התנאי המרכזי העומד ביסוד קיומו של חוזה, הוא הדרישה למפגש רצונות בין הצדדים ולקיומה של הסכמה הדדית. ביניהם להתקשר בהסכם מחייב, שבאה לידי ביטוי ביסוד גמירת הדעת" (ע"א 7193/08 מנחם עדני נ' מרדכי דוד [פורסם בנבו] (18.7.10), פסקה 9)(להלן- "ענין עדני"). בפסיקה מאוחרת יותר אף נקבע כי "כיום נהוגה במשפט הישראלי הגישה כי דרישת המסוימות, שהיוותה בעבר אחד משני עמודי התווך שעליו נבנה החוזה, ירדה מגדולתה, ומהווה מעין "כינור שני" לדרישת גמירות הדעת ..." (ע"א 4933/17 מרדכי גרין (אבגי) נ' אריה פרידמן [פורסם בנבו] (11.10.2020), פסקה 42 (להלן: "ענין גרין")).

69. באשר ליסוד המרכזי של גמירת דעת, דהיינו הסכמה הדדית להתקשר בחוזה מחייב, נקבע לא אחת כי "כידוע, גמירת דעת נלמדת בעיקר על פי מצגיה החיצוניים, כגון דברי הצדדים, התנהגותם וגם ביצוע החוזה או חלקו... אלה מעידים על קיומה של גמירת דעת הדדית" (ע"א 7189/09 גילי הלר נ' ציון כהן [פורסם בנבו] (6.6.2012), פסקה 6)(להלן- "ענין הלר"). עוד נקבע כי "קיומה של גמירת דעת נבחן על פי אמת – מידה אובייקטיבית... את כוונתו של צד לחוזה להתקשר התקשרות חוזית מחייבת עם זולתו אין בוחנים על פי הלוך-נפשו הסמוי, אלא על פי ביטוייו החיצוניים הגלויים..." (ע"א 692/86 יעקב בוטקובסקי ושות' – חברה לייבוא ושיווק בע"מ נ' אליהו גת פ"ד מד (1) 57, 67 (1990)(להלן- "ענין בוטקובסקי").

70. עם זאת, הודגש בפסיקה כי "... המבחן האובייקטיבי אינו פועל במנותק מנסיבות הענין. קנה המידה האובייקטיבי בוחן האם צדדים סבירים, בנעליהם של הצדדים למקרה הקונקרטי , היו סבורים כי קיימת גמירת דעת להתקשר בחוזה..." (ע"א 10859/07 חברה קדישא גחש"א נ' דוד לוי [פורסם בנבו] ( 22.1.2012) פסקה 10).

71. כמו כן, הודגש כי בחינת גמירות דעתם של הצדדים הינה למועד שבו נטען כי נכרת חוזה, וכי "ניתוח אובייקטיבי של האירועים אינו יכול לייחס להם הסכמה בדיעבד..." (שם). בענין זה אפנה גם ל"ענין גרין" פסקה 41, שם נקבע כי "דרישת גמירות הדעת מחייבת שהצדדים יגיעו למפגש רצונות להיקשר בעסקה לאלתר. לעיתים, יכול בית המשפט ללמוד על קיומה של גמירות דעת מדברים שאמרו הצדדים וממעשים שעשו לפני המועד הנטען לכריתה ולאחריו, אולם בכך בית המשפט אינו יוצר בדיעבד את גמירות הדעת, אלא לומד על התגבשותה בעת הכריתה מנתונים המעידים על כך במבט לאחור..." (דגש שלי ש.מ.).

עמוד הקודם1...1516
17...30עמוד הבא