81. לאור האמור ניתן לקבוע באופן ברור כי לגב' לוריא לא הייתה בשלב כלשהו גמירות דעת סובייקטיבית להתקשר בהסכם מחייב למכירת הדירה. אולם כפי שנקבע בפסיקה לעיל, המבחן הקובע הוא מבחן אובייקטיבי של "העדה חיצונית" ולא הלך מחשבה סובייקטיבי פנימי, ובהתאם עלינו לבחון את המצגים החיצוניים שיצרה גב' לוריא במהלך המו"מ והאם ניתן היה להבין מהם שקיימת גמירות דעת שלה להתקשר בהסכם מחייב על בסיס טיוטת ההסכם הכוללת את הערותיה של עו"ד בבני.
82. כפי שפורט לעיל, למעט מר לוריא, לאיש מהמעורבים במו"מ, לא היה קשר כלשהו עם גב' לוריא, ובהתאם התובעים או המתווך אינם יכולים לטעון כי גב' לוריא יצרה כלפיהם מצג ישיר כלשהו כי היא נכונה לחתימת טיוטת ההסכם או כל מצג דומה.
83. אותם הדברים נכונים גם ביחס לעו"ד קליקה אשר לא טען למצג שכזה ובכל מקרה לא היה יכול לטעון זאת לנוכח העובדה שמיד לאחר שהעביר את טיוטת הסכם לה"ה לוריא הם ביקשו להיפגש עימו ובהתאם לא ניתן לטעון להסכמה מחייבת של גב' לוריא לטיוטת ההסכם, בטרם נפגשה וקיבלה הבהרות והסברים מעורך דינה.
84. למעשה, המצג היחידי שיצרה גב' לוריא ואף הוא לא במישרין, הוא מתן אישורה באמצעות מר לוריא למועד שנקבע לחתימת ההסכם. אקדים ואציין כי כפי שאפרט בהמשך, אני סבור כי ב"כ התובע מבקש ליתן לאישור מועד הפגישה על ידי גב' לוריא משקל מופרז וכי המסקנה המסתברת מהראיות היא שקביעת המועד הייתה ענין טכני גרידא שנועד כדי לקדם את מהלך העניינים ולא ניתן להסיק ממנו דבר ביחס לגמירות דעתה של גב' לוריא.
האם הוצג מצג של גמירות דעת של גב' לוריא על ידי אחרים והאם המצג האמור מחייבה
85. בהעדר מצג חיצוני כלשהו של גב' לוריא, על התובעים להצביע על גורם אחר שהציג כלפיהם בסמכות וברשות, מצג שלפיו גב' לוריא גמרה בדעתה להתקשר בהסכם מחייב, באופן היוצר לתובעים אינטרס הסתמכות המצדיק את חיובה של גב' לוריא להתקשר בהסכם גם בנסיבות שברור לנו כי מבחינה סובייקטיבית היא איננה מעוניינת בכך (בענין חשיבות קיומו של אינטרס הסתמכות של הצד השני להסכם ראו "ענין הלר" עמ' 9 לפסק הדין).
מצגי המתווך
86. ה"מועמד" הראשון אשר עשוי היה להציג כלפי מר דורפברגר מצגים בשמם של ה"ה לוריא הוא המתווך אלא שאין כל צורך בבחינת מצגיו לאור הצהרתו החד משמעית של ב"כ התובעים שלפיה התובעים אינם טוענים כי המתווך שימש כשלוח של הנתבעים. בענין זה במהלך ישיבת ההוכחות נטען כלפי ב"כ התובעים כי התובעים העלו את הטענה שלפיה המתווך היה שלוח של מר לוריא ועל כך הוא השיב "ממש לא, מי טען את זה? איפה זה כתוב? מה לי ולמתווך?" (עמ' 16 לפר' מיום 16/11/2021 ש' 18).
במאמר מוסגר אציין כי הצהרת ב"כ התובעים עומדת בסתירה לרצונו של מר דורפברגר כפי שעלה מהתכתובות בינו לבין המתווך לבסס טענה לשליחות של המתווך בשם ה"ה לוריא (ראו נ/3 וסעיף 48 לעיל) או לאמור במכתב ההתראה הראשון ששלחה עו"ד בבני (נספח א' לתצהיר לוריא – סעיף 43 לעיל), אך בכל מקרה אני רואה בהצהרה לעיל זניחת כל טענה לשליחות של המתווך, ובהתאם כל מצג מטעמו אינו יכול להחשב כמצג המחייב את ה"ה לוריא.