20. בהמשך לאישורו של מר דורפברגר נשלחה הודעה ע"י המתווך למר לוריא על האישור, שהעתקה לא הוצג, ובעקבותיה התקיימה שיחה טלפונית נוספת בינהם (תמליל השיחה צורף כנספח ג' לתצהיר דורפברגר) שבה טען המתווך כי התקשה לשכנע את מר דורפברגר לשפר את הצעתו וטען כי "לא קל אבל הלך כמו שאני יודע זריז וטוב" (עמ' 1 לתמליל ש' 10).
על כך השיב מר לוריא "אוקי. טוב אוקי. לא לערבב דיבורים למה ומה ולמה חבל, אולי... יכול להיות יותר טוב אבל זה לא משנה כבר, זה סגור" (שם, ש' 11-12). כמו כן מר לוריא בירר עם המתווך את האפשרות להעביר את פרטיו של הקונה לעיריית חיפה לאור עזיבתה של השוכרת בדירה.
כפי שיפורט להלן, לטענת התובעים אמירה זו של מר לוריא והבירור שנערך על ידו מהווים ראיה ברורה ל"גמירות דעת" שלו להתקשר בהסכם מחייב למכירת הדירה.
בענין זה המתווך העיד כי התרשם שמבחינתו של מר לוריא העסקה היתה "סגורה" ולדבריו "... אם זה לא חד משמעית, אני לא מעביר את זה לעורכין דין. עד שהעסקה לא סגורה אין טעם להתחיל תהליך של הכנת חוזה" (שם, עמ' 7 ש' 1-3).
כנגד האמור כשנשאל מר לוריא לגבי אמירתו לעיל לפיה "זה לא משנה כבר, זה סגור" הוא טען כי התכוון אך ורק לכך שהמחיר סגור ולדבריו "מבחינתי, המחיר שקבענו מיום 25 ( צ"ל מליון 25 ש.מ.) מפה נתקדם הלאה" (שם, עמ' 62 ש' 1), וכן "בסדר, יש פה תהליך. להתקדם עם התהליך, נו בסדר אמרתי מבחינת המחיר. זה באותו רגע, אחרי כל ההסברים מה שהוא אמר לי ואיך שהוא תאר לי את כל החישובים שלו ואת כל מה שהוא הציג בפניי, הבנתי שזה המחיר שאני צריך, שאפשר ממנו להתקדם לקראת חוזה, לא יודע מה שיהיה אחר כך... " (שם, עמ' 62 ש' 12-15). דברים דומים נאמרו על ידו ביחס לבירור האפשרות לרישום מר דורפברגר בעירייה שלגביו הוא טען כי "פשוט רציתי לדעת האם אני צריך לחכות עם זה, להתעכב עם זה, מה קורה עם הדברים?"(שם, עמ' 64 ש' 5-7).
21. בתום השיחה הופנה מר לוריא על ידי המתווך לעו"ד קליקה על מנת שיכין הסכם התקשרות והמתווך אישר כי "את התשלום אני אסגור מולו" (עמ' 2 לתמליל ש' 27).
יוקדם ויצוין, כי עו"ד קליקה הכחיש בעדותו בתוקף כי היה אמור לקבל תשלום מהמתווך ולדבריו "מעולם לא קיבלתי שכר טרחה מאף מתווך מעולם. תמיד הלקוח משלם שכר טרחה" (עמ' 15 לפרו' מיום 16.11.21 ש' 2). וכשנשאל מה התייחסותו לכך שנאמר למר לוריא שהמתווך יישא בשכר טרחתו הוא השיב "אם נאמר זה בטח לא על דעתי ואני התכוונתי תכל'ס לשכר טרחתי ממשפחת לוריא כרגיל, בכל עסקה" (שם, ש' 16-17).
עוד אציין, כי המתווך התקשה להסביר את הסתירה בין דבריו לעדותו של עו"ד קליקה. הוא אישר כי אכן לא עדכן את עו"ד קליקה בכוונתו לשלם את שכר טרחתו וחזר וטען כי "אני תכננתי לשלם לו במקום הלקוח" (עמ' 6 לפרו' מיום 8.2.22 ש' 23), ואף טען כי אם עו"ד קליקה היה מסרב לקבל ממנו תשלום "מה שהייתי עושה זה מבקש ממר לוריא לשלם לו, ומחזיר לו את הסכום של שכר הטרחה זהו" (שם, ש' 32-33).