הפקדות לפנסיה:
130. על פי סעיף 25(א) וסעיף 25(ב)(1) לחוק מזמין חייב בתשלום זכויות העובדים על פי "צווי הרחבה לעניין תשלום דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה, פנסיה, דמי חגים ותוספת יוקר". חובת המזמין בתשלום הפקדות לפנסיה מעוגנת גם בפרט 18 לתוספת השלישית – "תשלומים מכוח צווי הרחבה בעניין פנסיה". על פי סעיף 25א) וסעיף 25(ב)(2) לחוק, מזמין חייב בתשלום זכויות עובדים מכוח "הוראות צווי הרחבה ענפיים שעניינן רכיבי שכר שנקבעו לפי סעיף 28(ב)".
131. המחלוקת בין הצדדים בעניין זכאות לפנסיה היא - האם העובדות זכאיות לזכויות על פי צו ההרחבה הכללי בעניין פנסית חובה (להלן – צו פנסיה חובה) או לזכויות על פי צו ההרחבה בענף הניקיון, שהוראותיו מיטיבות ביחס לצו פנסיה חובה.
132. בעניין ASMERET קבע מותב בית הדין האזורי כי העובדת זכאית לזכויות הפנסיה על פי צו ההרחבה הענפי, וכך נאמר:
"... חזקה היא כי המחוקק לא השחית את מילותיו לשווא, וברשימה אליה מפנה סעיף 25(א) רישא לחוק, נמצא פריט 18 לתוספת השלישית, שלפיו: "תשלומים מכוח צווי הרחבה בענין פנסיה". כלומר, המחוקק היה ער לכך שאפשר כי קיימים צווי הרחבה נוספים בעניין פנסיה, ולא בכדי לא נקט בלשון יחיד – צו הרחבה. דומה כי אף לנוכח תכליתה וחשיבותה של הזכות הפנסיונית, כמו גם החוק להגברת האכיפה יש לראות את ההוראות הנוגעות לביטוח הפנסיוני בענף הניקיון, ככאלו שעל מזמין השירות להיות מחויב בהן. שכן ההסדר הפנסיוני בצו ההרחבה בענף הניקיון הוא הסדר מיטיב אל מול צו ההרחבה הפנסיוני הכללי במשק שהוא הסדר שיורי, הן לנוכח העובדה כי אינו מסייג את הזכאות לביטוח פנסיוני לגיל 21 ומעלה בלבד, הן לנוכח העובדה כי אינו מחייב את ההפקדות רק לאחר 6 חודשי עבודה והן לנוכח השיעורים שיש להפקיד לקרן משכר הבסיס, ברי עת מדובר בשנת 2014. הזכויות לפי צו ההרחבה הפנסיוני הכללי במשק מהוות "מעין "רשת ביטחון" של זכויות המינימום בתחום הפנסיוני למי שאיתרע מזלו והוא מועסק בענף תעסוקתי שאין בו הסדרה פנסיונית" (ברע (ארצי) 43036-12-17 להבים כח אדם בע"מ נ' דינה פוירמן [פורסם בנבו] (28.12.2017); בר"ע (ארצי) 53583-01-17 סופרקום בע"מ – מיזנשטיין [פורסם בנבו] (24.2.2017))".
עם זאת, קבע בית הדין האזורי בעניין ASMERET כי בנסיבות העניין, נוכח עקרון המידתיות, על שופרסל לשאת ב- 80% מסכום הזכאות של ASMERET על פי צו ההרחבה.
133. בהליך MANA חישב בית הדין האזורי את זכויות העובדת לפנסיה על פי הוראות צו ההרחבה בענף הניקיון, ללא הנמקה.
134. שופרסל טענה כי בסעיף 25(ב) לחוק המחוקק ביצע הפרדה בין שני סוגי צווי הרחבה ובין שני סוגי זכויות מכוחם חב מזמין השירות. כך, בסעיף 25(ב)(1) נקבע כי יחולו הוראות צווי הרחבה שעניינם זכות ספציפית, כגון הבראה ופנסיה, ובכל הנוגע לצווי הרחבה ענפיים נקבע כי תחול על מזמין השירות החובה לפיצוי העובד רק בגין הוראות צווי ההרחבה שעניינם רכיבי שכר. על כן, בנושאים המוסדרים בסעיף 25(ב)(1) לחוק חבות מזמין השירות נגזרת מהוראות צווי ההרחבה הכלליים בלבד, והעובדות זכאיות להפקדות לפנסיה בהתאם להוראות צו פנסיה חובה בלבד ולא לזכויות המיטיבות בהתאם להוראות צו ההרחבה בענף הניקיון.
135. העובדות טענו כי משהמזמין בא בנעלי הקבלן, עליו לשלם לעובדות את זכויותיהן על פי הוראות צו ההרחבה בענף הניקיון, החל על העסקתן. כמו כן טענה ASMERET כי אין מקור נורמטיבי להפחתת הפיצוי בגין זכאותה לפנסיה על בסיס עקרון המידתיות, ובכל מקרה אין מקום לקביעה זו, לנוכח דרך החתחתים שעברה עד למימוש זכויותיה.
136. לאחר בחינת טענות הצדדים אנו קובעים כי בעניין הזכאות להפקדות לפנסיה דין ערעורה של שופרסל להידחות ודין ערעורה של ASMERET להתקבל. מקובלת עלינו הנמקתו של בית הדין האזורי, שלפיה נוכח הקביעה המפורשת בתוספת השלישית לחוק כי תחול על המזמין החבות ב"תשלומים מכוח צווי הרחבה בעניין פנסיה", הרי בכל הנוגע להפקדות לפנסיה, חבות המזמין היא בהתאם להוראת צו ההרחבה החל על העובד, ובענייננו – צו ההרחבה בענף הניקיון. כפי שקבע בית הדין האזורי, הזכות להפקדות פנסיה היא זכות משמעותית ביותר, שכן היא משליכה לא רק על זכויות העובד הכספיות של העובד במהלך תקופת עבודתו אלא מדובר בזכות שיש לה השלכה על זכויותיו של העובד לטווח ארוך אף לאחר פרישתו מעבודה. לנוכח האמור, היא עוגנה במפורש בתוספת השלישית לחוק, והמחוקק הפנה ל"צווי הרחבה" ולא ל"צו הרחבה" בעניין פנסיה, ועל כן עובד זכאי לזכויות בהתאם להוראות צו ההרחבה החל עליו. מסקנה פרשנית זו נובעת גם מתכלית החוק - להבטיח כי ישולמו לעובד קבלן השכר ותנאי העבודה המגיעים לו מכוח החוק וצווי ההרחבה החלים עליו. לפיכך, משחל על העובדות צו ההרחבה בענף הניקיון, בדין קבעו מותבי בית הדין האזורי יש לחשב את זכויותיהן להפקדות לפנסיה על פי הוראות צו ההרחבה בענף הניקיון.
137. אשר לערעורה של ASMERET – מקובלת עלינו טענתה כי על פי הוראות החוק להגברת האכיפה על שופרסל לשאת במלוא זכאותה להפקדות לפנסיה, ואין לבית הדין סמכות להפחית תשלום זה. בכל מקרה, לא היה מקום להפחית מהתשלום המגיע לה 20% מכוח עקרון המידתיות, במיוחד נוכח התנהלותה של שופרסל בכל הנוגע לפיקוח על תשלום זכויותיה.
138. כללו של דבר: בכל הנוגע להפקדות לקרן פנסיה ערעורה של שופרסל נדחה, ומתקבל ערעורה של ASMERET.