דיון והכרעה
49. לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל חומר התיק, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעורים שהגישה שופרסל להידחות בעיקרם, למעט בעניין תשלום דמי הבראה לASMERET- ובעניין תשלום דמי מחלה ותוספת ותק לMANA -. דין הערעורים שהגישו העובדות להידחות בעיקרם, למעט ערעורה של ASMERET בעניין הפחתה של 20% מסכום הפיצוי בגין הפקדות לפנסיה.
50. נדון תחילה בטענות הצדדים המשותפות לשני הערעורים, תוך שנתייחס להיבטים הפרטניים ככל הנדרש, ובהמשך נדון בטענות הצדדים לעניין רכיבי התביעה שנפסקו לזכות העובדות.
האם יש לסלק על הסף את התביעות בשל התשלום על פי תביעת החוב?
51. כאמור, חברת סופר שירות נכנסה בחודש מרץ 2019 להליך פירוק. העובדות הגישו תביעת חוב, תביעותיהן אושרו עקרונית, ושולמו להן כספים בעד הזכויות שנתבעו בכתב התביעה, אולם לא שולמו מלוא הכספים שנתבעו בכתב התביעה. בהמשך לכך, הגישו העובדות הודעות לבית הדין (הודעה מיום 8.12.2019 בהליך ASMERET; הודעה מיום 8.12.2019 בהליך MANA), שבה פירטו את הכספים ששילם להם המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד) במסגרת תביעת החוב, והפחיתו את הסכומים ששולמו להם מסכום התביעה. יצוין, כי כעולה ממכתב המוסד על אישור תביעת החוב, תשלומים בעד הפקדות לקרן פנסיה ולקרן השתלמות אושרו בעד שנה אחת בלבד עובר לסיום העבודה, ובעניינה שלMANA התביעה לשכר עבודה אושרה לתקופה מיום 1.5.2018 בלבד.
52. שופרסל טענה בבית הדין האזורי כי יש לדחות על הסף את התביעה בעילות התביעה אשר נדונו והוכרעו בתביעת החוב במסגרת הליך הפירוק.
53. בהליך ASMERET בית הדין האזורי דחה את הטענה, וקבע כי עילת התביעה כנגד שופרסל אינה פוקעת, נוכח העובדה שאין מדובר בעילת תביעה כנגד סופר שירות אלא בעילת תביעה כנגד שופרסל "בכשירותה כמי שנכנסת בנעלי הנתבעת 2 [סופר שירות] על רקע חובות מכוח משפט העבודה כלפי התובעת לשאת בחיוביה". כמו כן, ASMERET הועסקה כשנתיים ושליש, אך היא זכאית במסגרת תביעת חוב לקבל כספים בעד זכויותיה הפנסיוניות (חלק מעסיק) לתקופה בת שנים עשר חודשים בלבד. על כן, כספים ששילם המוסד במסגרת תביעת חוב באים על חשבון הסכומים שנתבעו בכתב התביעה, ובלבד שלא יהא כפל תשלום בעד אותה תקופה. בהליך MANA נדחתה הטענה, תוך שבית הדין האזורי אימץ את הקביעות בהליך ASMERET.
54. בפנינו, חזרה שופרסל על טענתה כי משהוגשה תביעת חוב על ידי העובדות, היה על בית דין האזורי לסלק על הסף את תביעתן של העובדות בכל עילות התביעה שהוכרעו במסגרת תביעת החוב. לטענת שופרסל, בהתאם לפסיקה, מפרק הדן ומכריע בתביעת חוב ממלא תפקיד שיפוטי, ולכן הכרעתו בתביעת החוב – בדומה לפסק דין של בית משפט בתביעה אזרחית – מפקיעה את עילת התביעה של הנושה, כפי שנפסק בע"א 255/89 פרדו דניאל – מדינת ישראל, פ"ד מו(5) 641.
55. אין בידינו לקבל את טענות שופרסל, מנימוקים שיפורטו להלן.
56. האפשרות הקיימת לעובד להיפרע חלק מזכויותיו במסגרת תביעת חוב בהליכי הפירוק של הקבלן מעוררת שאלות שונות עת העובד מבקש להיפרע (באופן מלא או חלקי) גם מגורם אחר – מזמין שירות או מעסיק בפועל או בעל מניות בעילה של הרמת מסך. השאלה הראשונה היא האם העובד חייב למצות הליך של תביעת חוב, ויש לזקוף לחובתו מחדל ממיצוי האפשרות לעשות כן, מכוח העיקרון של הקטנת הנזק [ראו בעניין זה: בר"ע (ארצי) 33690-10-14 שופרסל בע"מ -TESFAY HABTU TAKLEZHI [פורסם בנבו] (3.11.2014); בר"ע (ארצי) 34548-06-18 URI MAFSON - מי רן כוח אדם בע"מ [פורסם בנבו] (13.9.18); ע"ע (ארצי) 21196-05-18 מיכאל שון - נעמי קאהן-לינדר [פורסם בנבו] (7.8.20), פסקה 66 לפסק הדין; עניין מנרב, סעיף 52 לפסק הדין; עניין עיריית בת ים, סעיף 52 לפסק הדין, שבו הבהיר בית הדין כי אינו מביע עמדה בסוגיה זו] .
57. בענייננו, ובשונה מהתנהלות העובד בעניין עיריית בת ים, הגישו העובדות בסמוך לאחר אישור תביעותיהן על ידי המוסד הודעה מפורטת על אישורן ועל התשלומים שקיבלו, וכן הפחיתו מסכום התביעות את הסכומים שקיבלו. בעניין עיריית בת ים פירט בית דין זה את השאלות המתעוררות בהקשר זה, אולם נמנע מלהכריע בהן, נוכח העובדה שעקב התנהלות העובד – הסתרת העובדה שניתנה הכרעה בתביעת החוב שהגיש העובד – שאלות אלה לא לובנו. בשל התנהלות העובד, בית הדין הכריע לחובת העובד תוך שהדגיש כי מסקנתו "מוגבלת לנסיבות העניין המיוחדות, והיא נעוצה בהתנהלותו הדיונית של העובד", ואינה מהווה הכרעה בשאלות אלה. יחד עם זאת, הבהיר בית הדין בעניין עיריית בת ים (סעיף 54 לפסק הדין) כי –
"ברור לכל כי ביחס לרכיב שקיימת מניעה לתובעו במסגרת הליך תביעת חוב – בין אם מפאת סוגו ובין אם מפאת היקפו (בשל משך התקופה המבוטחת או קביעת תקרה לגמלה) העובד יהיה רשאי לתבוע את היתרה בתובענה אזרחית. במילים אחרות, כאשר מפאת מגבלות החלות מכוח דין על תשלום הגמלה זכאי העובד, לכל היותר, לסעד חלקי במסגרת הליך הפירוק אין כל מניעה שהעובד יתבע את יתרת זכויותיו במסגרת תובענה אזרחית כנגד גורם נוסף הנושא באחריות כלפיו. זאת, אף אם תביעת החוב שהגיש נתקבלה, שכן הסעד המלא שניתן להושיט בשל הליכי הפירוק – בשל הגבלת סוגי הרכיבים שהינם בני תביעה והיקפם – עשוי להיות חלקי ביחס לכלל תקופת ההעסקה וההפרות הנטענות, ואין למנוע מהעובד למצות את מלוא זכויותיו ביחס ליתרת זכויותיו".