ש: ומה שהבנתי אתמול מעדותו של עו"ד נחשון הנכבד, שמדובר פה בסנקציה, ואין פה שום זכויות, לא שתי חמישיות ולא כל חלק אחר במקרקעין.
ת: לא שום כלום. נניח שצ'צ'ק היה יודע על הדבר הזה. מה זה היה מקדם אותו? זה לא היה נותן לו כלום. הם, זה לא שלמצקר ניתנו פה זכויות. לא ניתנו לו זכויות, לא ניתן לו שום דבר,
...
ת: ניתן לו פתח להסדר, עם בני הדודים שלו. זה הכל. זה מה שניתן לו .גם ה100,000 דולר האלה , זה לא, הם יכלו לא לשלם לו את ה100,000 דולר,
ש: ואז הוא היה צריך להגיש התנגדות, ובמידה וההתנגדות תתקבל,
ת: נכון.
ש: ואז, אולי, יהיו לו שתי חמישיות.
ת: נכון. נכון.
ש: אז זאת הייתה סנקציה, והסנקציה הזאת מעולם לא באה לאוויר העולם, מאחר ו100,000 דולר שולמו".
(עמ' 318 – 320).
...
"ש: ההסכם, אוקי. אני אשאל אותך לגבי ההסכם הפשרה הזה, החיצוני. יש שם את העניין של השתי חמישיות, שלפני כמה רגעים דיברת על זה שזה היה סנקציה.
ת: כן.
ש: של מי היה הרעיון הזה, להכניס את זה להסכם?
ת: לא יודעת.
ש: שלך או של עו"ד נחשון?
ת: אני לא יכולה עכשיו,
ש: את לא זוכרת.
ת: לשחזר דבר כזה. איך אני יכולה לשחזר?
ש: אוקי. האם ד"ר מצקר, אי פעם אמר לך שהוא מתנגד לצוואה של המנוח?
ת: שמעתי את השאלה הזאת כששאלת אותו. ד"ר מצקר כפי שהוא הסביר לך, הוא רופא ילדים. ואני לא מצפה ממנו לתובענות משפטיות. כשאנחנו שוחחנו, מה האפשרויות שיש לו, אז כן זאת אחת האפשרויות שהייתה.
ש: אז אני שואל, האם הוא אמר לך,
ת: מה זה הוא אמר לי? מכוח, מכוח מה הוא אמר לי? בתור מה? הוא בא אליי, והוא ביקש ממני ייצוג משפטי. לא אני ממנו.
ש: בתור עו"ד שייצגה אותו, האם הוא אמר לך,
ת: הוא לא ביקש ממני ייעוץ, אני לא ביקשתי ממנו ייעוץ משפטי.
ש: אני רוצה, האם הוא אמר לך אני רוצה להגיש התנגדות לצוואה?
ת: מתי?
ש: באיזה שהוא שלב. לא משנה מתי.
ת: זה לא עלה על הפרק בכלל. הוא גם לא אמר לי הרבה דברים אחרים. זה לא עמד על הפרק. לא הייתה צוואה בכלל, באיזה שהוא, בשלבים,
ש: אז בשלבים היותר מאוחרים. בהמרצת פתיחה. כשהיה ברור לכולם שיש צוואה.
ת: לא הייתה עדיין צוואה. לא הוגשה צוואה. לא דובר זה ולא,
ש: אבל הרי צורפו יורשים להמרצת פתיחה?
ת: אז מה?
ש: אז אני שואל אותך,
ת: אז זה אומר שדיברנו כבר על השלב הבא של הגשת,
ש: אני לא מדבר על המינוחים המשפטיים של הפרוצדורה של הגשת התנגדות. אני שואל אותך אם היה לו איזה שהוא כוונה,
ת: לא יודעת זה היית צריך לשאול אותו. שאלת אותו כבר.
ש: להתנגד לצוואה.
ת: שאלת אותו, הוא אמר לך שלא,
ש: לא, אני שואל אם הוא אמר לך. שאלתי אותו, אבל אני שואל, האם הוא אמר לך מתישהו? הביע איזו שהיא כוונה על הדבר הזה?
ת: אני לא יכולה לענות את זה.
כב' הש' פרגו: הלאה . התשובה, היא ענתה, התשובה (לא ברור).
עו"ד הימן: בסדר.
כב' הש' פרגו: כן? והתשובה השניה שהיא ענתה אני עו"ד שנותן את הייעוץ ולא ההיפך.
העדה, עו"ד אמזל: הוא נותן ייעוץ לילדים.
עו"ד הימן: כן.
...