ש: האם היו חילוקי דעות בהקשר להמשך העבודה עם נחשון בקרב בני משפחת סולומון?
ת: לא לא היו חילוקי דעות. היה ברור שהוא עושה אפס למעננו ולמעשה הוא בעיקר פועל לטובת עצמו".
(עמ' 337 – 338).
ביום 27/7/2006 כותב עו"ד נחשון לננט סלמון:
"1. לצערי נראה כי איבדת אמון הן בי והן בעו"ד לברן הן בעו"ד אמזל ונראה שגם במר לבנה".
באותו מכתב הוא חוזר על טענותיו לזכויות במקרקעין מכוח ההסכמים הקודמים, והצעתו עתה להם, לשלם להם עוד 90,000 דולר על מנת לרכוש מהם את יתרת 2/5 מהמקרקעין וכך כל המקרקעין יהיו בבעלות עוה"ד נחשון ומוזס. (מוצג 39).
נוכח כל הנאמר, לרבות ביטולו של "ההסכם הנוסף" שהיה הבסיס אשר גרם למשפחת סלומון לחתום, בלית ברירה על ה"הסכם 1999", אני מחליט למבטל את "הסכם 1999".
אחזור עתה להסכם שכר הטרחה מחודש מרץ 1998 שבהסתמך עליו טוען עו"ד נחשון ל-1/3 מהזכויות במקרקעין.
כבר נשאלה השאלה בדיון בעמוד 41 לפסק הדין, מה הקשר בין המרצת הפתיחה בתיק 1809/96 – בה ביקשו צ'צ'ק ומצקר להכיר בתוקפו של "יפוי הכוח הבלתי חוזר" ובהסכם המכר מכוחו – ובין הסכם שכ"ט זה??
בהסכם שכ"ט זה – מחודש מרץ 1998 (מוצג 4 נחשון) – יהיה זכאי עו"ד נחשון ל-20% מכל סכום שיתקבל או יביא להשבחת המקרקעין עד 60,000 דולר או 1/3 מהמקרקעין אם ההשבחה תעלה על 60,000 דולר.
בעדותה אומרת ננט סולומון:
"העדה, גב' סולומון: בהתחלה עו"ד נחשון הסביר לנו את ערך הקרקע על ידי שיפורים שבכישרונו וקשריו הוא יכול היה להעלות". (עמ' 335).
"עו"ד ל.דאב: אילו שיפורים נעשו באדמה על ידי עו"ד נחשון.
העדה, גב' סולומון: לא היו ראיות לשיפורים כלשהם באדמה על ידי עו"ד נחשון.
ש: כמה כסף קיבלתם עבור אותם שיפורים, מעו"ד נחשון?
ת: לא קיבלנו כסף ואנחנו לא יודעים על שום שיפורים. (עמ' 336)
העדה, גב' סולומון: אינני עו"ד ואני לא יודעת להגיד את הערך של הקרקע ומבחינתי אני אין ראיה שנחשון עשה משהו כדי לקדם את העניין שלי ושל אחיי. אני רק יודעת שנחשון רצה לקחת חלק מהירושה שלנו.
...
העדה, גב' סולומון: עד היום הקרקע לא רשומה על שמי. הוא יכול להגיד גם שקיבלתי 120 אחוז, אבל כל עוד הקרקע לא רשומה על שמי, אחרי 23, 24 שנים אין לי דבר". (עמ' 348)
בחוות הדעת של שמאי המקרקעין גדעון פרלמן ומיכל פרקש מיום 30/10/97 נאמר: