- מעיון במסמכים שהגישה התובעת עולה כי, אין מדובר בפרוטוקולים של שימועים, אשר התובעת, כביכול, ערכה לנתבע, אלא סיכומים בלבד, שכן, אין כל פירוט מי העלה את הטענות בפני הנתבע, ולא מצוינת תגובתו של הנתבע לטענות שהועלו כלפיו.
כמו כן, לא הוכח כי נשלחו לנתבע הזמנות לשימועים הללו תוך פירוט הטענות כלפיו וכי נשקלת האפשרות לסיום העסקתו, תוך מתן אפשרות לנתבע להתכונן לשימועים הללו. כאמור לעיל, מהמסמכים הנ"ל נראה כי, לא ניתנה לנתבע כלל זכות הטיעון.
בנוסף, אף אם נקבל את טענת התובעת, כי אכן מדובר בשימועים שנערכו לנתבע, הרי שנראה כי התובעת חזרה על טענותיה, כך למשל – בתאריך 8.2.12 צוין כי הנתבע, כביכול, התחייב לעסקה מול לקוח בשם "רבחי", טענה שחזרה על עצמה גם בתאריך 30.8.12, לאחר למעלה מחצי שנה. בתאריכים 25.7.12 ו- 30.8.12 הועלו טענות זהות באשר ללקוחות "א.ל.מיגון" ו"תריסי דרור ממן".
זאת, על אף טענת התובעת והמנכ"ל, מר חסיד בתצהירו, כי נדרש לזמן, כביכול, את הנתבע לשימועים מאחר והנתבע המשיך, כטענתו, לבצע הפרות משמעת חמורות ולהפר את נהלי העבודה.
- יתרה מכך, כאמור לעיל, התובעת, כביכול, ערכה לנתבע שימוע אחרון ביום 30.8.12, למעלה מחודש בטרם פיטוריו, כאשר לטענת התובעת, כלו כל הקיצים והוחלט לפטרו בתאריך 2.10.12.
ביום 1.10.12, כאשר התובע זומן לפגישה עם מר חסיד ע"י מנהל המכירות, מר שפירא, לא נאמר לו דבר וחצי דבר כי הוחלט על סיום העסקתו תוך פירוט הטענות כלפיו, הוא לא זומן לשימוע, ואף אין מחלוקת בין הצדדים, כי ביום 2.10.12 לא נערך לו כלל שימוע.
- תמוהות טענות התובעת כי הנתבע, כביכול, המשיך וביצע הפרות משמעת חמורות ועל כן נאלצה התובעת לזמנו לשלושה שימועים, כאשר למעשה רוב רובן של הטענות חוזרות על עצמן באותם "שימועים".
- לאור האמור ובהתחשב בעובדה כי, המסמכים שהוגשו לביה"ד, אינם מהווים פרוטוקול של שימועים, אין כל ראיה כי הנתבע זומן לשימועים הללו תוך פירוט הטענות כלפיו ויידועו כי נשקלת אפשרות סיום העסקתו, ובייחוד לאור העובדה כי, אין כל תיעוד לכך שניתנה לנתבע הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו, אנו קובעים כי, לא נערך לנתבע שימוע כדין בטרם פיטוריו, ובוודאי שלא נערכו לו 3 שימועים, כטענת התובעת.
- אשר על כן, אנו קובעים כי הנתבע פוטר ללא הליך שימוע ושלא כדין.
- השאלה העיקרית במחלוקת הינה - האם בנסיבות העניין היה מקום לשלילת פיצויי הפיטורים ודמי ההודעה המוקדמת מהנתבע?
- התובעת טענה, כי הנתבע תיווך בין לקוח שלה בשם "רבחי קעואר" לבין לקוח אחר והתחייב להיות ערב אישית לפירעון העסקה, ומשהלקוח לא עמד בתנאי התשלום, חברת "רבחי קעואר" סירבה לשלם לתובעת את התשלום בשל מצג שווא, שלטענתה הציג בפניה הנתבע, והתובעת נאלצה לספוג את עלות העסקה בסך של 22,681 ₪.