עינינו הרואות: מר בן שלום העיד כי לא נכח במעמד-החתימה ואז הפך את גרסתו: הוא נכח וחתם כבעל-שליטה. מיהו הרוכש, לא ידע הנתבע לומר. מחלק מתשובותיו עלה כי הרוכש הוא אדם פרטי, שפעל באמצעותו של נציג. מן הסיפא עלה, לעומת זאת, כי הרוכשת הייתה חברה ולא אדם פרטי. לעובדה כי במרשם-החברות לא נרשמה, מאז אותו מכר, בעלות באקספרינט על שמה של חברה כלשהי, לא מצא הנתבע מקום להתייחס כלל. בשלב מאוחר בחקירה הנגדית, ובלי מאמץ מיוחד, נקב לפתע הנתבע, כאילו כלום, בשמו של הנציג שעד אז הוא התעקש כי אינו זוכר: "הנציג שלו היה בחור בשם יעקב, הוא זה שבא [למעמד-החתימה על הסכם-המכר]" (שם, בעמ' 52, ש' 12).
32. היעדר קוהרנטיות שב ונתגלה בתשובותיו של נתבע 5, כשנשאל אם לחברה הנמכרת היו חובות לארנונה:
"נתבע 5: בא בן אדם לקחת את הפעילות שלה, התחייב לשלם את החובות שלה בכלל המקומות, כולל עיריית תל אביב, [וב]שאר המקומות.
...
בא-כוח התובעת: מה עשיתם עם התמורה שקיבלתם ממנו?
נתבע 5: לא קיבלנו תמורה, העברנו לו את כל החובות והוא לקח את המפעל בתמורה, מפעל שמייצר כסף. כל החובות, הוא התחייב לקחת את כל החובות, מא' עד ת'. כולל העובדים, כולל המסים של העובדים, כולל מסים למס הכנסה, למע'מ, לכולם.
בא-כוח התובעת: תאשר שהיו חובות [לארנונה] במועד שעשיתם את העסקה.
נתבע 5: אם אתה אומר, כנראה שהיו. אתה יודע יותר טוב ממני. אמרתי לך: אין לי את החומר מולי של אקספרינט סקאי אופיס" (שם, מעמ' 43, ש' 32).
33. הוּסף והתברר כי על אף, שדובר באירוע חשוב בחייה של החברה הנמכרת וּודאי בחייהם של המוכרים אותה ועל אף, שתכליתה העיקרית של המכירה הייתה היפטרות מחובותיה של החברה, נתבעים 5 ו-11 כלל לא טרחו לוודא כי הסכם-המכר מצא את ביטויו במרשם-החברות:
"נתבע 5: קח בחשבון [ש]הוא [הרוכש] גם לא העביר את המניות בזמן. אנחנו גילינו את זה מאוד מאוד מאוחר. ההסכם איתו [נקשר] איזה שנתיים לפני שהוא העביר בפועל את המניות [על שמו].
בא-כוח התובעת: זאת אומרת [ש]הוא השאיר את המניות על שמכם?
נתבע 5: כן...
...
בא-כוח התובעת: אז בוא אני אסביר לך למה זה קצת מוזר. אתה איש עסקים, מלווה בעורכי דין [ו]ברוֹאה חשבון. אתה יודע בנקודה הזאת שיש חוב [של] אקספרינט לעיריית תל אביב. אתה עושה עסקה, בעסקה הזאת לא גבי [רובז] ולא אתה לא מוציאים אפילו שקל אחד מההשקעות שעשיתם. הבן אדם מקבל את הכול, מה הוא נותן לך? הוא לוקח את החובות, זה מה שהוא נותן לך. עכשיו אתה אומר לי כזה דבר: 'אני בכלל לא דאגתי שהוא יעביר את המניות על שמו', [ב]חברה שיש לה חובות.
נתבע 5: לא אמרתי את זה.
בא-כוח התובעת: אתה אומר שהוא העביר רק אחרי שנתיים.
נתבע 5: אמרתי שהוא לא העביר בזמן, הוא היה מחויב להעביר. ולא הסתכלנו בזמן אמת אם הוא העביר לא העביר. לטענתו הוא עשה, הוא שלח לרשם החברות והחזירו תשובות. הוא טען שהוא באותו יום ניסה להעביר את זה" (שם, מעמ' 45, ש' 14; מעמ' 48, ש' 16).