34. התהייה אך התעצמה כשהוטח בנתבע 5: "[ב]תדפיס רשם החברות אתה רשום כמנכ'ל [אקספרינט]. לא סתם מנהל, [אלא המנהל] הכללי". אין השאלה הזו, אך מובן, מקנה קבילות לתדפיס מחברת-הדירוג הפרטית. ברם חשובה היא התשובה, שאותה מצא נתבע 5 מקום לענות:
"אני כתוב מנכ'ל? איפה? [בחברת] איקס.די.אם.או [נתבעת 4]? מה, [ב]אקספרינט סקאי אופיס? מה רשום ברשם החברות? אני רק מזכיר לך שכשמיקי עזב, אוקי, אז כנראה הוא רשם אותי כמנהל, כי הוא היה עד אז המנהל. אני ב-99.9% בטוח ש[אם תבדוק בתדפיס רשם החברות, מיקי יהיה רשום שם כמנהל [אקספרינט]. מטבע הדברים הוא כנראה הוציא את עצמו ושׂם אותי. אני באמת לא זוכר מה היה ב-2004; 2005; 2006... כשהקמתי את החברה מטבע הדברים אני מתאר לעצמי שזה [שמי] נרשם דירקטור. זו חברה הראשונה שהקמתי בחיים, חברה בע'מ. אז פחות אני יודע, אבל כנראה רשמו אותי כדירקטור כי אני הייתי בעל זכות חתימה. לא יודע ברמת הפרוצדורה מה המשמעות של הדברים האלה. מי שטיפל בזה הכול זה באמת מיקי" (שם, מעמ' 56, ש' 10).
אותו "מיקי" לא נקרא לעדות בידי-ההגנה. שום תמיכה להשערה זו של נתבע 5 לא נמצאה בחומר-הראיות. יותר מזה, התקשיתי עד מאד ליישב את דמותו של נתבע 5 – שהעיד על עצמו כי הוא איש-עסקים מיומן – עם אותו צביון של חוסר-אונים לכאורה, שהוא ביקש לשוות לעצמו בתשובותיו בחקירה הנגדית: אין הוא זוכר את פרטי-המהות; אין הוא יודע שבמשך תקופה ארוכה לאחר ה"עִסקה" הנטענת, הוא נותר רשום בעל-מניות באקספרינט; אין הוא יודע כי הוא נותר רשום נושא-משרה בחברה זו; אין הוא זוכר מיהו הרוכש; אין הוא יודע אם, במועד-העסקה, נותרו חובות לארנונה. לתהייה, שהעלה בא-כוחה של התובעת: "פתאום אתה לא זוכר[,] כנגד מסמך בכתב שאומר אחרת", נאלץ נתבע 5 להשיב תשובה מתפתלת, שאינה מתיישבת עם מה שאמר רגע אחד קודם לכן: "אני לא אמרתי ש[אני] לא [זוכר]. אני אמרתי שזה לא משנה, כי עוד כשהוא [מיקי] העביר לי את הניהול... אמרתי לך בשלב מסוים זה מה שהיה בפועל. ברמה הרישומית אני לא זוכר מתי הוא עשה את הפעולה הזו שהוא העביר אלי את הניהול ברשם החברות, אבל את הפעולה – אמרתי לך שנעשתה" (שם, בעמ' 57, ש' 10-5).
35. נתבעים 5 ו-11 לא רק שלא טרחו לוודא כי העסקה הסתיימה ברישום, הם לא הביאו את דבר-המכירה לידיעתה של עיריית תל אביב-יפו. זאת, אפילו שקודם למכירה הנטענת התנהלה העירייה מולם, ישירות, שוב ושוב במאמץ לגְבות את החוב והם, בתורם, התנהלו מולה. גם בנדון נשמעה עדותו של נתבע 5 חמקנית ומערפלת במתכוון. הסבר מניח את הדעת לא בא מפיו: