"בא-כוח התובעת: כשאקספרינט שוכר[ת] מעזרא, מי היה צריך לשלם את הארנונה?
נתבע 5: אקספרינט.
בא-כוח התובעת: ואקספרינט שילמה את הארנונה שלה?
נתבע 5: עוד פעם, מי שניהל את זה זה מיקי, אבל מה שהייתה[,] הייתה צריכה לשלם, היה שלב מסוים שהחברה התקשתה, הייתה לנו הצעה למכור את המפעל שלה בעיקר עם המכונות שם. בא בן אדם לקחת את הפעילות שלה, התחייב לשלם את החובות שלה בכלל המקומות, כולל עיריית תל אביב, [וב]שאר המקומות. בתמורה לזה הוא גם קיבל את כל המפעל, מפעל של ייצור דיו.
בא-כוח התובעת: באיזו שנה זה היה בערך?
נתבע 5: לא זוכר להגיד לך, 2011-2010; 2009; באמת לא יודע להגיד לך בדיוק.
בא-כוח התובעת: בוא תנסה שנייה לשחזר כי זה אירוע [משמעותי], שאתה את העסק שהתחלת ב-2004 עם השותפים והוא מתדרדר ושותף עוזב ואתם מנסים למצוא פתרון ובסוף אתה מוכר את הפעילות, זה בכל זאת משהו. תן לי שנה. שנה זה לא סביר שלא תזכור.
נתבע 5: בוא אני אגיד לך משהו, היו לי כמה עסקים בחיים, חלקם מוצלחים יותר, חלקם [פחות]. היו לי כמה עסקים, גם במקביל, גם לפני, גם אחרי. חלקם הצליחו יותר, חלקם פחות. אני לא יודע להגיד לך בדיוק מתי מכרנו את הפעילות הזאת, לא יודע להגיד לך שנה, אבל מכרנו אותה, יש, צריך להסתכל בנספחים. האמת היא, אפילו החומר לא אצלי של חברת אקספרינט" (שם, מעמ' 43, ש' 23).
לא רק את השנה ובה מכרו, כנטען, נתבעים 5 ו-11 את מניותיה של אקספרינט לאחֵר לא זכר מר בן שלום. הוא הוּסף ונשאל על זהותו של הרוכש ועל מעמד-החתימה על הסכם-המכר:
"בא-כוח התובעת: איך קוראים לו לבחור [הרוכש של אקספרינט]?
נתבע 5: אני לא זוכר, כי זה היה נציג שלו. זה לא היה הוא, זה היה מישהו, נציג שלו, שלקח את כל הפעילות. אני לא זוכר להגיד לך את השם גם.
בא-כוח התובעת: יש אירוע [של מכירת-מניות]. זה לא אירוע שגרתי, זה לא דיווח על חילופי מחזיקים [לארנונה גרידא]. יש פה משהו שקורה. אתם בעסק הזה[,] מחליטים לרדת מהעסק ומצליחים למצוא את הבחור הזה, שאתה לא יודע איך קוראים לו, אתה לא יודע, עבדת עם איזה נציג אחר שלו.
נתבע 5: אתה מדבר איתי על שנת 2008, 2009, 2010. עברתי קצת בחיים מאז.
בית-המשפט: מה אתה [כן יודע לספר], אדוני, מה אתה יודע?
נתבע 5: אני יודע שהעברנו את הפעילות שהייתה לנו, היה לנו חוזה שנחתם אצל עורך דין. הוא [הרוכש] בא ולקח [את אקספרינט].
בא-כוח התובעת: מי העורך דין?
נתבע 5: אני לא זוכר להגיד לך.
בא-כוח התובעת: איפה הוא [מעמד-החתימה] היה?
נתבע 5: לא זוכר להגיד לך.
בא-כוח התובעת: היית בחתימה [של הסכם המכר]?
נתבע 5: לא.
בא-כוח התובעת: [אבל אתה הרי] ניהלת את [המכר].
נתבע 5: אני חתמתי כבעל שליטה כאילו באקספרינט סקאי אופיס.
בא-כוח התובעת: ואתה לא זוכר איפה חתמת?
נתבע 5: לא. לא, חתמנו במשרד, אני אומר.
בא-כוח התובעת: של מי?
נתבע 5: במשרד שלנו באקספרינט, בסדר.
בא-כוח התובעת: אוקיי, והעורך דין בא לשם?
נתבע 5: העורך דין בא לשם. עורך דין שלו [של הרוכש], עורך דין שלו.
בא-כוח התובעת: מי זה 'שלו'? מי זה הבן אדם [הרוכש]?
נתבע 5: אמרתי לך: אני באמת לא זוכר את השם שלו, זה הנציג. הוא הציג את עצמו כמנהל הפעילות של אותה חברה [רוכשת]" (שם, מעמ' 45, ש' 10).