התובע נחקר בחקירה נגדית בדיונים שהתקיימו ביום 16.9.2008, ביום 17.9.2008 וביום 7.12.2008. בעדותו חזר התובע על גרסתו ביחס לשיתוף בעסקי החברות המשותפות בתקופה שקדמה לפרוץ הסכסוך.
בחקירה ראשית העיד מואיד שהתחיל לעבוד בהסעת עובדים של קוקה קולה, ובשנת 1976 צירף את התובע לעבודה (ע' 168 לתמליל הדיון מיום 21.6.2009). בהמשך העיד כי הרעיון לשווק מוצרי קוקה קולה בשטחים, עלה במוחו, בשנת 1991, לאחר ששמע שקוקה קולה אינה מצליחה למכור את מוצריה בתחומי יהודה שומרון ועזה. את הפעילות האמורה ביצע באמצעות חברת ע.ד. לייצור בלוקים בע"מ אותה ייסד בשנת 1991. בשנת 1994 ייסד את דעאס משקאות קלים בע"מ ויחד עם אשתו, דעאס פתחיה, החזיקו ב – 100% מהון מניותיה המונפק, ובאמצעותה שיווק מוצרי קוקה קולה. בשנת 1998 סיכם מואיד עם קוקה קולה על הפצת סחורה בטירה, טייבה, יישובי המשולש ובמזרח ירושלים, תמורת עמלה של
--- סוף עמוד 12 ---
4 ₪ לתיבה, כאשר שיווק מוצרי קוקה קולה וגביית התשלומים באזורים אלה בוצעו על ידי מקדמי מכירות של קוקה קולה.
בהמשך העיד מואיד (ש' 6 ע' 174):
"עכשיו תספר לנו איך בכלל איאד ונסים ומג'די נכנסו לעסקים המשותפים? למה? כמה הם שילמו על זה? אם בכלל וכו', מה היו הסיבות?
ת. איאד נכנס לעסקים ונסים נכנס לעסקים בגלל שהם אחים שלי. זה הדם שלי, אני הכנסתי אותם לעסקים, וכשדיברתי איתם התכוונתי לתת להם רווחים מהחברה ולא על בסיס החברה, שיקבלו רכוש מהחברה שניהם. אבל היה מה שהיה, ואפילו שאני ראיתי העברת מניות של איאד בשנת 2005, אני אין לי שום קשר, לא זוכר אף פעם שאני חתמתי על העברת מניות ב – 2005. לא יודע איך זה בא, לא יודע איך זה קרה, ואני לא מסתיר, אני ביקשתי ממג'די שיבקש לי את התיק מרשם החברות אני רוצה לבדוק את ההעברות האלה, אם אני באמת חתמתי, אם זו חתימה שלי. שאני לא אומר בוודאות ב – 100% זה לא שלי ולא חתמתי – אני לא זוכר.
...
ת. אני אדון פופר אמרתי יש לאיאד 35% ויש לנסים 30% ויש לי 35%, אבל אני אומר לך, זה מהרווחים של החברה, והרווחים של החברה לא היו מעט, היו רווחים.
...
ת. מהרווחים של החברה ולא מהרכוש של החברה.
ש. שאלתי רק, הם שילמו על זה? הם בכל זאת, היום הרי כולנו יודעים שהם בעלי מניות בחברה, אין לי מושג איך אבל הם בעלי מניות. הם שילמו על זה משהו?
ת. לא שילמו אגורה אחת, מי ששילם שיגיד לי ויראה לי אגורה שהוא שילם.