16. ואכן, אחר שניתן פסק הדין החלקי השני בעניין ארד הוגשו לכנסת מספר הצעות חוק פרטיות, אחת מהן עלתה להצבעה במליאת הכנסת ביום 1.7.20 (פ/647/23) והוסרה מסדר היום, הצעת החוק לא הגיעה לכלל מימוש אחר שהסתבר כי יש בה חוסרים רבים. כך גם הצעות חוק פרטיות נוספות הועלו לדיון מוקדם במליאת הכנסת ביום 9.12.20 ואולם אף הן לא אושרו. באותו דיון הביע סגן שר הבריאות, יואב קיש, את התנגדות הממשלה לאותן הצעות "מכיוון שאמרו שההצעה הזו חייבת לבוא בדרך המלך, דרך חקיקה ממשלתית יש פה יותר מדי מורכבויות" (ראו בקישור המצורף- דברי סגן שר הבריאות ביחס להצעת החוק של ח"כ גינזבורג).
17. ביום 12.1.21 הגישו העותרים בקשה למתן פסק דין סופי בעתירה נוכח פיזורה של הכנסת ה – 23 והעדר התקדמות ביחס לתיקונים הנדרשים בחוק, וכב' הנשיאה, הש' א. חיות, האריכה את המועד להגשת תגובה עד ליום 25.2.21.
ביום 1.3.21, בחלוף כשנה ממועד מתן פסק הדין החלקי השני, ביקשה הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים (להלן - ועדת האישורים), אורכה נוספת עד ליום 1.12.21 קודם למתן פסק דין סופי בהליך, וזאת במטרה לאפשר קידום פתרון חקיקתי שירפא את הפגמים החוקתיים שנפלו בהסדר הפונדקאות הקיים. ועדת האישורים שלעמדתה הצטרפה גם הכנסת, ציינה בהקשר זה כי משרד הבריאות נדרש להתמודד בעת האחרונה עם התפשטות נגיף הקורונה ובנסיבות חריגות אלה לא
--- סוף עמוד 15 ---
עלה בידו להשלים את תיקוני החקיקה הנדרשים, שהם סבוכים ומצריכים שקלול של כלל ההיבטים וההשלכות המעשיות הכרוכים בהרחבת הגישה לפונדקאות לאוכלוסיות נוספות. במסגרתה של אותה בקשה צוין כי בתחילת חודש דצמבר 2020 התקיים דיון בין-משרדי בהשתתפות נציגי משרד הבריאות, משרד הרווחה, רשות האוכלוסין וההגירה והייעוץ המשפטי לממשלה בעניין יישום פסק הדין החלקי, ובו הוסכם על התנעת תהליך הִיוָועַצוּת עם צוות חשיבה בנוגע למתווה החקיקה המתאים. עוד נטען כי התפזרות הכנסת ה-23 ביום 23.12.20 מהווה "שינוי נסיבות משטרי משמעותי" שתומך אף הוא בבקשת הארכה.
18. ביום 10.3.21 הורה בית המשפט למשיבות להגיש הודעת עדכון מטעמן עד יום 1.7.21 ביחס להתקדמות תהליכי החקיקה. אלא שבין לבין נערכו בחירות לכנסת ה-24 והוקמה הממשלה ה-36. או-אז, ביום 6.721 הגישה המדינה הודעת עדכון לביהמ"ש העליון בה צוין שהתקיימה ישיבה בראשותו של שר הבריאות דאז והוצגו לו המסלולים השונים לביצוע הסדרה הוליסטית של הסדר הפונדקאות, תוך שצוין כי עמדתו העקבית של היועץ המשפטי לממשלה דאז, היא שדרך המלך להסדרת סוגיה מורכבת ורגישה זו היא באמצעות חקיקה. להודעה זו צורף מכתב מטעם שר הבריאות דאז, ולפיו "בעת הנוכחית אין היתכנות פוליטית מעשית לקידום הליכי חקיקה בסוגיה הנדונה" וכי "משרד הבריאות לא יתנגד כי בימ"ש יתן פס"ד משלים, אשר במסגרתו יורה על סעד אופרטיבי, שיבטא את מחויבות המדינה לזכותם לשוויון ולהורות של גברים יחידים ובני זוג מאותו מין, כדי לרפא פגם זה שבחוק...". עוד צוין בהודעת המשיבה 1 כי ככל שבית המשפט יורה על מתן סעד אופרטיבי, מבקש שר הבריאות שתינתן תקופת התארגנות לצורך היערכות הגורמים הרלוונטיים לשם יישומו, באופן שייתן מענה הולם למכלול הסוגיות המורכבות שעל הפרק. העותרים מצדם טענו כי, בשים לב לעמדת ועדת האישורים, בשלה העת למתן פסק דין סופי בעתירה.