פסק הדין המשלים בעניין ארד (11.7.21)
19. נוכח האמור מצא בית המשפט העליון שלא להמתין עוד להתקדמות הסדרת ההליך החקיקתי על ידי הכנסת עצמה והשלים את פסק דינו ביום 11.7.21 (להלן- פסק הדין המשלים), תוך שהוא מורה כי בתוך שישה חודשים ממועד מתן פסק הדין המשלים תבוטלנה ההגדרות "הורים מיועדים", "הורים מיועדים שהם בני זוג" ו"אם מיועדת יחידה" שבסעיף 1 לחוק הפונדקאות, ולאחר ביטול ההגדרות תפורשנה
--- סוף עמוד 16 ---
הוראות חוק הפונדקאות וחוק תרומת ביציות בהתאם לאמות המידה שהותוו בפסק הדין החלקי ולחזקה לפיה כל דבר חקיקה מבקש לקדם זכויות אדם ולא לפגוע בהן.
בית המשפט הוסיף ונתן לכנסת תקופת היערכות של חצי שנה ליישום החוק, נוכח טענתה כי יש צורך בקביעת נהלים בהתאם להוראות פסק הדין ובהתאם אף פורסם חוזר מנכ"ל בעניין. בית המשפט הוסיף והבהיר כי על מנת שלא לפגוע בקבוצות המופלות, תקופת הארכה הנזכרת עד לבטלותו של החוק לא תִּימָנֶה לצורך קביעת הגיל המקסימאלי הקבוע בחוק.
וכאן, אחר הבאת המסכת הנזכרת, באים אנו לתביעה הכספית המונחת לפנינו.
תמצית טענות התובעים
20. בחקיקת חוק הפונדקאות וחוק תרומת ביציות בנוסחם יצרו הנתבעות אפליה ברורה עליה הצביע בית המשפט העליון בפסק הדין החלקי השני בעניין ארד ובפסק דינו המשלים ביחס לגברים יחידיים ובני זוג חד מיניים. הנתבעות עוולו בחקיקת החוקים בלשונם ובאי פעולתם לתיקון נוסחם באופן ראוי על מנת שלא יפלה בין קבוצות אוכלוסייה שונות וזאת באופן שיש בו להצדיק את חיובן בפיצוי כספי לתובעים על נזקיהם כתוצאה ממעשה החקיקה הנזכר.
המדינה עוולה בכך שהובילה באמצעות ממשלת ישראל את החקיקה הממשלתית, ובחרה לקדם פגיעה בלתי מידתית ולא מוצדקת בזכות לשוויון ולחיי משפחה של גברים יחידים ובני זוג בני אותו מין.
הכנסת עוולה בכך שכרשות מחוקקת בישראל, חוקקה את החוקים הנזכרים באופן האוסר על גברים יחידים ובני זוג בני אותו מין להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים בישראל ואף שבה ואישררה את החקיקה הפוגענית גם לאחר שבית המשפט העליון הבהיר את הקושי החוקתי העולה מחקיקה זו, ובכך שלא פעלה לתיקון החקיקה באופן ראוי ונדרש.
21. כך יש לקבוע כי בין השנים 2002-2010, היינו ממועד מתן פסק הדין בעניין משפחה חדשה, בו פנה כב' הש' חשין למחוקק על מנת שייתן דעתו למימד המפלה בהוראות החוק ויסדירן ועד לפניית העותרים לבית המשפט העליון בבג"ץ ארד