30. אשר לנזק הבלתי ממוני הנטען על סך של 30,000 ש"ח לכל תובע (ובסה"כ 2,310,000 ש"ח) בגין הפגיעה בזכותם של התובעים לחיי משפחה וזכותם לשוויון, התובעים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם להוכיח מתי הבינו שהחוקים פוגעים בזכויות היסוד שלהם, ומה המועד שבו נוצרה לכל אחד ואחד מהם עילת התביעה הנטענת. לא ניתן לראות בעצם מעשה החקיקה או באי תיקונו לשביעות רצון התובעים כ"אירוע נמשך", שכן מדובר במעשה/מחדל (נטען ומוכחש) חד פעמי המסתיים עם כניסתו של החוק לתוקף.
31. דין התביעה כנגד הכנסת להידחות על הסף כיוון שאין לכנסת אחריות ישירה או אחרת על פעילות הקשורה לעצם הליכי החקיקה ואין היא יכולה לשלוט על
--- סוף עמוד 20 ---
חברי הכנסת או להשפיע על הכרעה פוליטית שלהם, בפרט כאשר לחברי הכנסת עומדת חסינות אישית מהותית מכוח הדין.
32. הובהר בפסיקה עקבית וסדורה כי פעולת חקיקה או העדר חקיקה אין בהן להצמיח עילה בנזיקין ולא ניתן להטיל על הכנסת חובת זהירות בגין הסדר חקיקתי, בפרט כאשר מדובר בחקיקה ראשית. קביעה שיפוטית לפיה הוראות מסוימות בחוק אינן חוקתיות, אין בה כשלעצמה ללמד על עילה נזיקית בפרט כאשר עסקינן בהסדר חקיקתי הכרוך בהכרעות פוליטיות מורכבות ובמתן משקל לשיקולים רחבים בנושאים רגישים, אתיים, חברתיים רפואיים ומשפטיים.
33. ההסדר בחוק הפונדקאות מצוי בטווח שיקול הדעת המסור בידי המחוקק ואין להצר את רגליו של המחוקק, כנציג הריבון. אין לקבל את התפישה לפיה הפעלת שיקול הדעת כשלעצמה יכולה להוות בסיס לעילה נזיקית כנגד הכנסת או המדינה. חקיקת חוקים מטבעה מכוונת לאזן בין זכויות ואינטרסים מתנגשים ובוודאי שהדברים נכונים בסוגיה רגישה כסוגיית הפונדקאות, כך שקשה לראות בעצם מעשה החקיקה, גם אם תוצאותיו נפסלו על ידי בית המשפט, משום מעשה רשלני. קבלת טענת התובעים יש בה להעלות חשש ממשי לחשיפת הכנסת והמדינה לתביעות בעת הסדרה חקיקתית ועלולה להביא להרתעת יתר של המחוקקים עד כדי שיבוש פעולתם ומשיכת ידם מחקיקה בפרט בסוגיות ציבוריות חשובות, בכך יהיה כדי לנוון את הכנסת להדירה מתכליתה העיקרית חקיקת חוקים לטובת הציבור.
34. ע"פ הוראת סע' 3 לחוק הנזיקין האזרחים (אחריות המדינה) התשי"ב- 1952 וסע' 6 לפקודת הנזיקין (נ"ח) לא קמה חבות בנזיקין אם המעשה הורתו בחיקוק ופעולה על פיו או בהרשאה חוקית או מתוך אמונה סבירה בקיומה של הרשאה חוקית. בנדון עת מעשה החקיקה בוצע בשעתו על פי דין, הרי שלמצער כל עוד לא בוטל, לא ניתן לחייב את הנתבעות בנזיקין או לקבוע שהתרשלו כלפי התובעים, שכאמור הגישו תביעתם קודם שבית המשפט העליון ביטל את ההוראות המפלות ותיקן את החוק.