עולה מכך, כי לא בגין כל מעשה (או מחדל) מוטעה של השלטון הוא חב חובת זהירות כלפי הפרט שנפגע כתוצאה ממנו. בהחלט קיימים מעשים, אשר למרות העובדה שהם גורמים נזק, אין בגינם חובת זהירות נזיקית (להבדיל מציבורית, מדינית או מוסרית)" (הדגשה שלי – צ.ו; עא 915/91 - מדינת ישראל נ' דני לוי ו-3 אח', (1994))
ודוק, בניגוד לטענת התובעים, הלכת לוי לא בוטלה, לא נשחקה ולא התעמעמה, והיא עודנה שרירה וקיימת גם אחר חקיקתם של חוקי היסוד, שכן טעמיה ונימוקיה לא השתנו, כפי שנפסק לאחרונה בשורה של פסקי דין, כך בע"א 2829/21 פלונית נ' מדינת ישראל (2022):
"במספר פסקי דין שניתנו בעת האחרונה ניתן למצוא מספר אמירות המפיחות רוח חדשה בהלכת לוי, ומבהירות כי זו נותרה על מכונה... נמצאנו למדים כי הלכת לוי וחריג שיקול הדעת עדיין עמנו" (וכן ראו לעניין זה - רע"א 8396/19 פלונים נ' פלונים (2021); ע"א 7627/21 פלוני נ' מדינת ישראל (2022); ע"א 2829/21 פלונית נ' מדינת ישראל (2022))
--- סוף עמוד 25 ---
בדומה ראו – ע"א 6313/19 רשות לניירות ערך נ' שמואל (2022), שם נפסק בדעת רוב, כי הגישה 'המצמצמת' שבאה לידי ביטוי בהלכת לוי שרירה וקיימת, כך בהתייחסו לאחריותו בנזיקין של גורם מאסדר, הוסיף כבוד השופט מינץ וקבע, כי ככלל:
"על בית המשפט לנקוט זהירות גדולה אף יותר בהטלת אחריות על גורם מאסדר מאשר על גורם המפעיל סמכויות פיקוח ואכיפה שאינו מאסדר" (שם, בפסקאות 9-8 לפסק דינו).
43. כאמור, הקביעה הנזכרת בפסק הדין בעניין לוי חזרה ונשנתה בפסיקה הישראלית, גם אחר חקיקתם של חוקי היסוד ובכללם חוק יסוד כבוד האדם וחרותו ובשים לב אליהם. כך בעניין מדרשת אלון מורה (בש"א (מחוזי ירושלים) 1008/06 אגודת מדרשת אלון מורה נ' מדינת ישראל (2006) (להלן - עניין מדרשת אלון מורה) נאמר מפי כבוד השופט ב' אוקון :
"פעולות חקיקה הנעשות בישראל אינן מצמיחות, כשלעצמן, עילת תביעה (בג"ץ 975/89 Nimrodi Land Development Ltd. נ' דב שילנסקי, יו"ר הכנסת, פ"ד מה(4) 153, בע' 157) ... בכל מקרה, האזרח או התושב אינם רשאים לטעון לשימורו של מצב חוקי קיים ולתבוע בשל כך את המדינה, כשם שאין הם יכולים לתבוע את המדינה בשל אי שינויו של מצב חוקי המכביד עליהם" (ה.ש – צ.ו).
כך בית משפט השלום בירושלים בת"א 20719/08 העמותה לזכויות משפחות מעורבות נ. מדינת ישראל (2009) דחה את תביעת העותרת לפיצוי בגין נזק ממוני ולא ממוני שנגרם לזוגות שנאלצו להינשא בחו"ל בהעדרו של דבר חקיקה מתאים המסדיר אפשרות לנישואיהם בארץ תוך שבית המשפט מבהיר כי –