בנדון, ניתנו הוראות ברורות על ידי בית המשפט העליון באשר לתקופת הביניים בת החצי שנה עד לביטול ההגדרות המפלות בחוק הפונדקאות ועיקרן שהקבוצה המופלית לא תינזק מעבור הזמן לצורך חישוב "הגיל הקובע" לעניין מגבלת הגיל הקבועה בחוק הפונדקאות -
"משכך, אציע לחבריי ליתן שהות של שישה חודשים בטרם ייכנס הסעד המוצע לתוקפו, וזאת על מנת לאפשר התארגנות מנהלית מתאימה (להלן: תקופת הביניים). עם זאת, כדי להימנע מפגיעה נוספת בזכויות היסוד של גברים יחידים ובני זוג מאותו מין, אציע כי ביחס לאוכלוסיות אלה לא תובא בחשבון תקופת הביניים לצורך חישוב "הגיל הקובע" לעניין מגבלת הגיל המקסימאלי שבסעיף 5 (א) (1ג) (א) לחוק ההסכמים ובסעיפים 11 ו – 13(ה)(1) לחוק תרומת ביציות (ראו בהקשר זה: סעדים חוקתיים, בעמ' 373-370). למותר לציין כי עד לכניסת הסעד לתוקפו, פתוחה בפני הכנסת האפשרות לחוקק תיקוני חקיקה בהתאם לקביעות בית המשפט בפסק הדין החלקי ולאמות המידה שהותוו בפסק דין זה" (הדגשה שלי צ.ו)
ואם כן, מעת שמצא בית המשפט העליון להשעות את ביטול הוראות החוק המסויימות חזקה שמדובר ב"השעיה חוקתית" וכי לא ניתן לטעון כי רשויות
--- סוף עמוד 34 ---
המדינה, כל עוד נהגו על פי הוראות החוק במתכונתו הקיימת – עוולו, כשם שלא ניתן לטעון כנגד הכנסת כי עוולה בעצם חקיקתו של החוק שכן הבטלות המושעת למעשה מעניקה מעין לחסינות למחוקק יחס למלאכת חקיקתו עד לביטולו בפועל של החוק. הדבר מתיישב אף עם טעמים של מדיניות משפטית שכן אין זה סביר להוביל את הנתבעות למדרון חלקלק ולחושפן לתביעות בגין הסדרה או אי הסדרה חקיקתית, ואף להביא להרתעת יתר עד כדי שיבוש של ממש של פעולת הרשות המחוקקת והימנעות מחקיקה, בפרט בסוגיות רגישות ומורכבות.
54. כאמור, בדרך זו אף נקט בית המשפט בעניין עבדלרחמן הנ"ל ומטעם זה נדחתה תביעתם הנזיקית של המסתננים לפיצוי בגין הוראות החוק המפלה -
"כידוע, הצהרה של בית-המשפט על בטלות חוק, או הוראה בחוק, אינה חייבת להיכנס לתוקף באופן מיידי. היא יכולה להיות עתידית (פרוספקטיבית), אם הנסיבות מצדיקות זאת, כדי לאפשר היערכות ראויה לקראת הבטלות. ראו, לדוגמה, בג"ץ 1715/97 [בג"ץ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל נ' שר האוצר, פ"ד נא(4) 367], בעמ' 417. במקרה זה, הנסיבות מחייבות לדחות את מועד הכניסה לתוקף של הצהרת הבטלות, כדי לתת סיפק בידי המשיבים להגיש את הצעת החוק הנדרשת לכנסת, לתת סיפק בידי הכנסת לדון כנדרש בהצעת החוק, ובין לבין לתת סיפק בידי המשיבים להכין את הצבא כנדרש לקראת החקיקה הצפויה. בהתאם לכך אנו קובעים כי הצהרת הבטלות תיכנס לתוקף רק בתום שישה חודשים מיום מתן פסק-דין זה".
בית המשפט הבהיר כי עצם ביטולו של החוק על ידי בית המשפט בבג"ץ איתן לא היווה ביטול למפרע וכי כוונת בית המשפט אף לא הייתה כי קביעת בטלות הוראות תיקון מס' 4 לחוק עשויה להצמיח עילת תביעה בנזיקין בשל כך שקודם להכרזת בטלותו, הוא לא היה "חוקתי". בית המשפט בעניין עבדלרחמן הוסיף לעניין זה דברים היפים אף לנדון –