"אילו אמנם מסקנת בית המשפט הייתה, כי משעה שנקבעה בטלות החוק הוא בטל גם למפרע, או כי מלכתחילה נעדר תוקף, לא היה בית המשפט מורה על המשך תוקפו של החוק למשך פרק זמן של תשעים יום. פרק זמן זה נועד כדי לאפשר היערכות לקראת ההשלכות של בטלות הוראות החוק, לרבות קביעת הסדר חקיקתי אחר במקום זה שנקבע בתיקון מס' 4 ובוטל, כפי שאמנם נעשה בפועל במסגרת חוק מניעת הסתננות החדש. בכל מקרה, במהלך פרק הזמן שבו הורה בית המשפט כי אפשר להמשיך לפעול על-פי החוק שנקבע כי הוא בטל, הייתה הפעולה על פיו "חוקית" לכל דבר ועניין" (הדגשה שלי – צ.ו).
--- סוף עמוד 35 ---
ואם כן, גם בכך די על מנת לדחות את תביעת התובעים, שהרי בנדון השהה בית המשפט העליון את ביטולו של החוק מטעמים שונים וסבר כי על אף הוראותיו המפלות אין לאפשר לקבוצות המופלות שימוש לאלתר בהליך הפונדקאות בישראל בקביעה זו יצר בית המשפט, כאמור, מעין חסינות לכנסת ולמדינה בכל הקשור לעצם מעשה החקיקה עד לביטולה בפועל ובאשר לפעולות שנעשו על פי מעשה חקיקה זה.
ושוב לסברתי, אף יותר מכך - גם אם תמצי לומר כי ניתן לתבוע סעד כספי בגין עוולה חוקתית או עוולה נזיקית שהורתן בעצם מעשה החקיקה עצמו, ואף דחיית ביטולו של דבר החקיקה אינו מציב חסינות מפני הנוהג על פי החוק טרם ביטולו, הרי שבנדון, כפי שאראה להלן, לא עלה בידי התובעים להוכיח כי נפל פגם בדרך פעולתן של הנתבעות בכל הקשור להליכי החקיקה של החוקים הנדונים.
האם הוכחו רשלנות או הפרת חובה חקוקה
55. כאמור, גם אם תמצי לומר, בניגוד לסברתנו כפי שנימקנו מעלה, כי ניתן יהא לתבוע את המדינה והכנסת על רשלנות במעשה החקיקה הרי שעל הטוען לכך לטעון ולהוכיח כי מעשה החקיקה נחקק מתוך רשלנות או מתוך פגמים חוקתיים ואחרים שעמדו בבסיסו, נטל שכזה יהיה כבד ביותר בהתייחס למהותו ותכליתו של מעשה החקיקה כפי שפורט לעיל בנימוקיה של כב' הש' א. שניידר, ששימשה בעצמה כיועצת משפטית לכנסת, בעניין תא (ירושלים) 20719/08 הנ"ל-
"הרשות המחוקקת צריכה לעסוק בחקיקה, לרבות במשאים ומתנים חופשיים בין מרכיביה הפרלמנטרים השונים וזאת, לכאורה, ללא חשש של חשיפה לתביעות נזיקין, שאולי יפצו ניזוקים פרטיקולארים, אך יגרעו מהקופה ומהמשאבים הציבוריים"
כך אף מצאנו, כדוגמה, בעניין תא (ירושלים) 3372/01 - תכשיטי כפריס בעמ נ' המועצה הפלסטינאית, (2015)-
"...התשובה לטענתן של התובעות, קבועה בהלכה הפסוקה ובספרות המשפטית: אדם פרטי אינו רשאי להסתמך על מקורות חקיקה...הדרך, אם כן, לתקיפת דבר חקיקה או פעולה של הממשלה אשר גרמה נזק לאזרח הפרטי, הינה כאמור, דרך תקיפת פעולה מסוימת של רשויות הממשלה באמצעות הצבעה על חוסר תקינות של אחת מן החלטותיה (או אחת