"...העולם דהאידנא מזמן לפנינו מערכות יחסים שלא שערום אבותינו, ובעוד איננו יכולים לעצום עינינו כלפי קיומן, עלינו גם לגלות זהירות בבואנו להשתית זכויות שונות על יסודות שאיננו יודעים אם יתבררו כסלע איתן או כחולות נודדים (וגם לא להטיל מסגרת על מי שאינו רוצה בה). לא שבמשפחה המסורתית היה הדבר פשוט וקל, אלא שבצירופים דהאידנא היעדר הצורך בפורמליזציה מקשה על הזיהוי והאפיון - ומכאן לדעתי נטל ההוכחה המוגבר..." (בג"צ 4178/04 - פלונית נ' בית הדין הרבני לערעורים ואח' (2006))
ואם כן, הרי לנו מושכלה ראשונה במסענו - בכל הקשור לחקיקה הנוגעת ומשליכה על מבנה המשפחה בישראל, הליכי הפריון בכלל וסוגיית הפונדקאות בפרט, מתבקש המחוקק לפסוע אט אט ובמתינות, כדברי כב' הש' רובינשטיין בעניין פלונית, וכדברי כב' הש' חשין בעניין משפחה חדשה.
כבר בכך יש בכדי לדחות את טענות התובעים המבקשים לעמוד עם שעון עצר וקוצב זמן מעל ראשם של הכנסת ורשויות השלטון בכל הקשור לחקיקה הרלבנטית, לדחוק ולהאיץ בהם מדוע לא חוקקו באופן כזה או אחר את נוסחו
--- סוף עמוד 40 ---
של החוק או מדוע לא שינו ותיקנו נוסחו בשלב כזה או אחר, ואף לבקש למצוא דופי בתיפקודם כמחוקקים האיטיים במלאכתם. תפקידו של המחוקק להיזהר ולהישמר בעת ביצוע מעשה החקיקה, הדברים דורשים מעליהם שיקול דעת מעמיק ושיקול הדעת דורש מאליו מתינות וזהירות וכל אלו יחדיו דורשים זמן - הרבה זמן.
60. ועוד נוסיף לעניין הקושי העומד לפני המחוקק בסוגיות הנדונות מדבריו של המלומד פנחס שיפמן בספרו שפה אחת ודברים אחדים, הוצאת כתר, 2012 בהם הוא מתייחס להשתנות מבנה המסגרת המשפחה המסורתית באופן המשיג ומותיר מאחור את הוראות החוק הנוגעות בדרך כזו או אחרת למבנה המשפחה וענייניה–
"מטבען של מסגרות משפחתיות חדשות, שהן אינן נוצרות על פי חוק אלא מתקיימות מכוח רצונם של הצדדיים להמשיך לחיות בהן. כל עוד הן בגדר תופעות שוליות, קוריוזיות, יכול המשפט להעלים עינו מהן, אך כאשר הן מתרחבות לתופעה וקונות להן אחיזה של ממש במציאות החברתית, סופן שהן כופות עצמן על המשפט ומחייבות אותו לאוורר את מושגיו לקלוט רעיונות חדשים ולפרוש את חסותו עליהן. תהליך זה עשוי להתרחש הן ביחס לזוגיות והן ביחס להורות. ברם שעה שלגבי הזוגיות יכול המחוקק לשלול את זכות הנישואין אך לא את הזכות לחיים משותפים, לגבי ההורות החדשה, שמתממשת בסיוע מבחוץ, באימוץ או בטכניקות מלאכותיות של הולדה עשויה להתעורר בכל חריפותה שאלת הזכות להורות לרבות שאלת מעמדה של ההורות הפסיכולוגית...בישראל שהאוכלוסיה בה הטרוגנית מאוד ומורכבת מבליל תרבויות, קשה עד מאוד משימתה של המערכת המשפטית לקבוע נורמות חובקות כול שיפרשו את מצודתן על כל אדם ואדם, במנותק מן החוג העדתי, התרבותי החברתי שאליו הוא משתייך ..." (הדגשה שלי – צ.ו)