אך יושם על לב, בית המשפט בעניין משפחה חדשה לא מצא לבטל את ההוראות המונעות מאישה יחידה להיעזר בהליך פונדקאות בארץ על אף שסבר שיש בהן, לכאורה, אותו ממד מפלה. יתרה מזו - בית המשפט אף לא כיוון את המחוקק לתוצאה מסוימת אלא ביקשו לדון בעניין - תהא הכרעתו בשאלה לגופה "כך או אחרת". וכלשונה של כב' הש' א. פרוקצ'יה באותו עניין –
--- סוף עמוד 6 ---
"עניינו של המחוקק הוא להכריע בסוגיה ערכית מורכבת זו" (עמ' 480 לפסק הדין)
עוד יוער, כי בית המשפט בעניין משפחה חדשה לא נדרש כלל לדון בעניינם של בני זוג בני אותו המין ולמעשה דבריו באשר להפליה הלכאורית מתייחסים לעובדה ששאר טיפולי פוריות אינם מבחינים בין אישה נשואה לזו שאינה נשואה. וכך הטעים, כדרכו בלשון זהב, כב' הש' מ. חשין, את הדברים-
"תופעת הפונדקאות תופעה חדשה היא בעולמנו וכורכת היא בעקביה שאלות קשות מתחום המוסר, החברה, הדת ועוד. אכן, כך הוא במקום שהאדם שולח ידו ומנסה לשנות מסדרי בראשית בחיי האדם, ואין פלא בדבר שנמצאו מדינות אשר אסרו על פונדקאות מכול-וכול. יתר-על-כן, דרך הטבע היא שבהיכנסנו למים שאין אנו יודעים מה עומקם ואילו חיות-מים שורצות בהם, נטבול גופנו במים זהיר-זהיר. וכך, פתחנו בזוגות חשוכי-הילדים – אלה ראשונים שמצוקתם עלתה לפני המחוקק – ואמרנו ננסה, נבחן ונלמד. אין רע בניסיון, אלא שניסיון על-פי עצם טיבו אינו מסתיים מבוקר עד ערב. בחלוף זמן ולאחר צבירת ידע וניסיון יהיה מקום לבחון מחדש את הנושא, ואולם כהיום הזה דומה בעינינו שהפגיעה – ככל שיש פגיעה – פגיעה היא העומדת בתנאיה של פיסקת ההגבלה"
וברי כי דבריו אלו של כב' הש' חשין מתכתבים עם החשש והזהירות שהובעו בדבריהם של שר הבריאות משה סנה ויו"ר ועדת העבודה והרווחה יוסי כץ, שהובאו לעיל, שהרי הוא עצמו מציין בפסק דינו -
"לא נשכח כי מעיקרו יועד החוק בידי היוזמים למצוא תקנה לכשלושים זוגות שלא עלה בידיהם להביא צאצא לעולם. אותם שלושים זוגות הם שהתדפקו על דלתות המחוקק, ולהם - דווקא להם- ביקש המחוקק, בראש ובראשונה, למצוא תקנה. יקש למצוא תקנה ועלתה בידו" (הדגשה שלי – צ.ו)
4. בעקבות פסק הדין בעניין משפחה חדשה הוקמה ועדה בראשות פר' ואצלב אינסלר אשר נדרשה על פי כתב המינוי בעניינה לבדוק –
"את סוגיית הרחבת מעגל הזכאות שלפי החוק, וזאת לעניין נשים המעוניינות להביא ילד בעולם באמצעות אם נושאת שלא מזרע בן זוגם, בין אם המדובר בזרע של גבר המוכר להן, ובין אם מדובר, ובין אם מדובר בתרומת זרע אנונימית מבנק הזרע. לצורך זה מתבקשת הועדה לבחון את המצב החוקתי בעולם, לראיין אנשי מקצוע, נציגי ארגונים רלבנטיים, גורמים הבקיאים בתחום ההלכה היהודית, דתות אחרות, וכל גורם אחר שתמצא לנכון" (מתוך כתב המינוי, ראו עמ' 2-3 לדו"ח הועדה)