ו.3. מעת שחלפו 60 ימי החסד ("גרייס") והנתבעת הייתה מצויה כבר בהפרה, הרי שאירועים מאוחרים בתוך ההפרה אינם יכולים להישמע:
53. כפי שקבעתי לעיל, הדירה לא נמסרה כמתחייב לתובעים בחודש דצמבר 2019 וגם לא בחלוף תקופת "הגרייס" בחודש פברואר 2020.
54. בנסיבות אלה מורה אותנו חוק המכר (סעיף 5א (א)), כי התובעים זכאים לפיצויים ללא הוכחת נזק החל מהמועד החוזי ועד להעמדת הדירה לרשותם.
55. הלכה פסוקה היא, כי כאשר חולפים 60 ימי החסד והמסירה אינה מתבצעת בפועל, הרי שהתובעים זכאים לפיצוי החל ממועד המסירה החוזי (17 בדצמבר 2019) ובכל חודש עד למסירה. ראו לעניין זה, רת"ק (ת"א) 30787-01-19 סיגלית עזר נ' נתנאל גרופ בע"מ [פורסם בנבו] (5.3.19):
"ד) כאשר חולפים 60 הימים מתום המועד החוזי "זכאי הקונה לפיצויים, בלא הוכחת נזק, בסכום כמפורט להלן, בעבור כל חודש או חלק ממנו מהמועד החוזי ועד להעמדת הדירה לרשותו...". כל עוד לא חלפה הארכה החוקית הקבלן אינו חייב בפיצוי כלשהו, אך משנחצה גבול ששים הימים חייב הקבלן בפיצוי גם בגין אותם חודשיים שחלפו.
לעניין זה ראה פסק דינו של כב' השופט ג'ובראן בע"א 7991/07 רפאלי נ' רזין [פורסם בנבו] (12/4/11) בסעיף 27.כך גם נקבע בעניין שמש נ' ספייס, לעיל; ובע"א 4337/02 ירמיהו עייני נ' קו-אופ, פ"ד נח(1) 799 (2003)".
56. היינו- מעת שנחצה גבול שישים ימי החסד, חוזרים אנו אחורנית למועד המסירה החוזי ומנקודה זו זכאים התובעים לפיצוי חודשי (וכל ויתור בקשר לכך עולה כדי התנאה אסורה על הוראות החוק).
57. אלא שבענייננו, הנתבעת מבקשת לאמץ גישה שמנוגדת להוראות החוק- לגבי דידה, גם אם היא מצויה בהפרה ובמהלך החודשים שעד המסירה (ובענייננו כמעט שנה לאחר סיום "הגרייס") מתרחש אירוע שמעכב את המסירה בשל נסיבות שאינן בשליטתה, כגון נגיף הקורונה, הרי שיש להורות, כי יש לתת לנתבעת פטור חלקי (שהרי היא שילמה פיצוי חלקי בגין איחור במסירה אך היא מסרבת לשלם כספים נוספים).
58. אין דעתי כדעתה של הנתבעת בעניין זה, שכן הוראות החוק הן ברורות ופרשנות זו חותרת לטעמי תחת הוראותיו הקוגנטיות של חוק המכר. ארכת החסד היחידה שעומדת למוכר היא ארכת שישים הימים. מעת שנחצה מחסום זה, חוזרים אנו אחורנית למועד המסירה החוזי שממנו זכאים התובעים לפיצויים. החוק אינו מאפשר מנגנון פטור אחר.
59. גם אם לאחר חלוף ימי החסד מתרחשים אירועים שמעצימים ומגבירים את משך האיחור במסירה, הרי שאין בהם כדי לפטור את הנתבעת מתשלום בגין חודשים אלה, שכן היא כבר מצויה בהפרה וחלה עליה חובת תשלום פיצוי החל ממועד המסירה החוזי (ראו לעניין זה את שקבעתי במקרה דומה, בתא"מ 19630-09-20 אביאל מלול נ' היררכיה בע"מ, [פורסם בנבו], 31.10.2021, אליו התייחס גם ב"כ התובעים בסיכומיו).
60. היינו, מעת שהנתבעת לא מסרה את הדירה בחלוף תקופת "הגרייס" קיימת חובת פיצוי החל ממועד המסירה החודשי ועד למסירה. תקלות נוספות שנקרו בדרכה של הנתבעת בדרך למסירה המיוחלת אינן מזכות בפטור מתשלום, אף לא בפטור חלקי.
61. חוק המכר שהינו חוק קוגנטי אינו מסדיר מנגנון של "איחור על איחור". פשיטא שמוכר שמאחר אינו יכול להעלות ביחס לתקופה שבה הוא מצוי כבר בהפרה טענות לנסיבות שלא היו בשליטתו שעה שכבר חלף מועד המסירה החוזי וכך גם מועד ימי החסד.
62. בכל מקרה, נסיבות שאינן בשליטת הנתבעת יכולות להיבחן ביחס לאיחור שהינו עד למועד המסירה החוזי. מעת שבמועד המסירה החוזי סעיף 5א(ג) לחוק לא חל, לא ניתן להיאחז בו בדיעבד ביחס לחודשים מאוחרים יותר, זאת נוכח הטעם הפשוט שהסיפא של הסעיף אינו מאפשר זאת.
63. מוכר שמצוי באיחור אינו יכול לטעון, כי ישנן נסיבות שמזכות אותו בפטור בגין "איחור על איחור", שכן אם היה טורח ומוסר את הדירה במועד, לא היינו מצויים כלל באיחור ומכאן שהסיכון להתרחשות מוטל עליו.
64. ובענייננו- מעת שהדירה לא נמסרה במועד לתובעים, הרי שהסיכון להתרחשות עיכובים נוספים במהלך החודשים שלאחר מכן, מונח לפתחה של הנתבעת שלא עמדה במועד המסירה החוזי המקורי, מבלי שהניחה טעם מספק בקשר לכך.