פסק דינו של בית המשפט המחוזי
8. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור. נקבע כי אין להתערב בממצא העובדתי שקבעה הערכאה הדיונית בדבר קיומו של הסכם מכר בעל-פה הנוגע לרכישת זכויות על-ידי המשיב בדירה; וכי הסכם זה מקיים את דרישות גמירות הדעת והמסוימות. עוד נקבע, כי העובדה שההסכם לא נערך בכתב אינה גורעת מתוקפו, וזאת מהטעמים הבאים:
"כידוע, הלכת השיתוף הספציפי שמכוונת להכללת נכסים חיצוניים בגדר הנכסים המשותפים (שחלה גם על בני זוג שכפופים להלכת השיתוף כבעניינינו, ולא רק על מי שכפופים להסדר איזון המשאבים), לא מצריכה כתב. הרציונל של הלכה זו היא שבני זוג לא עורכים מסמכים בכתב שעה שהם מתכוונים לשתף את בן הזוג השני בנכס השייך להם וניתן ללמוד מהתנהגות הצדדים, כגון נשיאה בתשלומי המשכנתא או שיפוץ מהותי בדירה, כי היתה כוונת שיתוף בנכס החיצוני.
[...]
במקרה דנן, טענת האיש דומה לטענה בדבר קיומו של 'שיתוף מוחלש'. האיש לא טען למחצית מהזכויות בדירה עקב תרומתו הכספית לפירעון המשכנתא ושיפוץ הבניין אלא טען לשיתוף בחלק היחסי שמשקף את השתתפותו הכספית בתשלומי המשכנתא למול שווי הדירה. כשם שאין צורך בדרישת כתב במקרה של שיתוף ספציפי כמפורט לעיל, קל וחומר שאין צורך בכתב במקרה דנן שבו השותפות הנטענת היא מצומצמת ביותר" (פס' 9-8 לפסק הדין).
על פסק דין זה הוגשה הבקשה שלפנינו.
תמצית טענות הצדדים
9. המבקשת שבה וטוענת, כי הכספים שהעביר לה המשיב במהלך השנים לא נועדו לרכישת זכויות בדירתה; וכי מכל מקום, לא ניתן היה להסתמך בעניין זה על פניית הצדדים ליועצת הפיננסית, בשל החיסיון שחל על הליכי גישור. המבקשת מדגישה, כי גם אם היו הסכמות בין הצדדים בדבר רכישת זכויות בדירה, הרי שהשתכללות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב, שלא קיים בענייננו. המבקשת מוסיפה וטוענת, כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר ייחס למשיב זכויות בדירה מכוח הלכת השיתוף הספציפי. לטענתה, הצדדים לא העלו טענות בנושא, ואף לא הוכרו כידועים בציבור; ובכל אופן, המשיב לא טען בשום שלב לשיתוף בדירה, אלא לקיומו של הסכם לרכישת זכויות בה. לנוכח האמור, המבקשת עותרת לביטול קביעתו של בית המשפט המחוזי, שלפיה למשיב זכויות בעלות בשיעור של 7% מהזכויות בדירה.
10. מנגד, לטענת המשיב, הבקשה דנן אינה מעוררת שאלה עקרונית שמצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". המשיב טוען כי קיומו של הסכם לרכישת זכויות בדירה נקבע כממצא עובדתי, שאין מקום להתערב בו; וכי בנסיבות המקרה קמה "זעקת הגינות" – שמאפשרת להתגבר על דרישת הכתב – שכן המשיב שילם לטענתו את תשלומי המשכנתא במשך מספר שנים ואת עלות השיפוצים בבניין. המשיב מדגיש כי בשום שלב לא טען לשיתוף בדירה מכוח חזקת השיתוף, וכי בית המשפט המחוזי לא הסתמך בהכרעתו על היות הצדדים ידועים בציבור.