בבית המשפט העליון
בע"מ 1270/23
לפני: כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט ד' מינץ
כבוד השופטת י' וילנר
המבקשת: פלונית
נ ג ד
המשיב: פלוני
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (הרכב השופטים: נ' שילה, ש' שוחט וע' רביד) מיום 15.01.2023 בתיק עמש 061566-03-22
בשם המבקשת: עו"ד אבי גפן
בשם המשיב: עו"ד משה יצחק הלוי
פסק-דין
השופטת י' וילנר:
1. לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (סגן הנשיא ש' שוחט והשופטים ע' רביד ונ' שילה) בעמ"ש 61566-03-22 מיום 15.1.2023, שבגדרו נדחה ערעור שהגישה המבקשת על החלטה ועל פסק-דין של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו (החלטת השופט א' בן ארי ז"ל בתמ"ש 34947-11-09 מיום 18.4.2012; ופסק דין של השופטת ו' שביט פינקלשטיין בתלה"מ 22662-03-19 מיום 10.2.2022), שבמסגרתם נקבע כי המשיב רכש 7% מזכויות הבעלות בדירה שרשומה על-שם המבקשת.
רקע
2. המבקשת והמשיב ניהלו קשר זוגי במשך כשלוש שנים, ולא נישאו זה לזו. במהלך הקשר התגוררו הצדדים בדירה ששייכת למבקשת ורשומה על-שמה בלבד, ובחודש ספטמבר 2006 נולד להם בן (להלן בהתאמה: הדירה והקטין). המבקשת רכשה את הדירה טרם היכרותה עם המשיב, ולצורך כך נטלה הלוואת משכנתא. במהלך הקשר הזוגי בין הצדדים, והחל מחודש מאי 2005, המשיב העביר למבקשת סכומי כסף מדי חודש. בחודש מאי 2007 עזב המשיב את הדירה, אך המשיך להעביר למבקשת סכומי כסף מדי חודש, עד חודש מרץ 2008. בסך-הכל, במהלך התקופה שבין חודש מאי 2005 לחודש מרץ 2008 העביר המשיב למערערת סכומים המצטברים לסך של 349,091 ש"ח.
3. בחודש נובמבר 2009 הגיש המשיב לבית המשפט לענייני משפחה תביעה רכושית נגד המבקשת, שבמסגרתה טען כי נכרת בין הצדדים הסכם מכר בעל-פה, שלפיו המשיב ישלם לתקופה מסוימת את תשלומי המשכנתא שנטלה המבקשת, וכן יישא בעלות של שיפוצים שנערכו בבניין שבו נמצאת הדירה, ובתמורה ירכוש זכויות בדירה. בהמשך לכך, המשיב טען כי בהתאם לסכומים שהעביר למבקשת הוא זכאי להירשם כבעלים של 7.23% מהדירה. מנגד, המבקשת התכחשה לקיומו של הסכם המכר הנטען, וטענה כי התשלומים החודשיים הועברו על-ידי המשיב במסגרת הסכמות של הצדדים בנוגע למזונות הקטין, עלויות הטיפול בו והוצאות מדור, וכן בשל עצם מגורי המשיב בדירה, על כל הנגזר מכך.
החלטת בית המשפט לענייני משפחה
4. בהחלטתו מיום 18.4.2012 (להלן גם: ההחלטה) קבע בית המשפט לענייני משפחה, כי אומנם ראוי להעלות על הכתב הסכמה בדבר רכישת זכויות בעלות בנכס מקרקעין, עם זאת, נקבע כי קיימות ראיות נסיבתיות לקיומו של הסכם בעל-פה כאמור, שעיקרן העובדה כי הצדדים פנו ליועצת פיננסית, לצורך מתן חוות דעת בשאלת היקף הזכויות של המשיב בדירה (להלן: היועצת הפיננסית); כמו גם העובדה שהעברת הכספים על-ידי המשיב החלה לפני שנולד הקטין, ונמשכה לאחר שהמשיב עזב את הדירה. לנוכח האמור, בית המשפט קבע כי קיים הסכם מכר תקף בין הצדדים, שמכוחו רכש המשיב זכויות בדירה; והורה על מינוי מומחה אשר יעריך את שווי הדירה לצורך חישוב היקף הזכויות כאמור.