21. כפי שפורט לעיל, בית המשפט המחוזי קבע כי הלכת השיתוף הספציפי "לא מצריכה כתב" וכי "הרציונל של הלכה זו היא שבני זוג לא עורכים מסמכים בכתב שעה שהם מתכוונים לשתף את בן הזוג השני בנכס השייך להם".
ואולם, כמבואר לעיל, הלכת השיתוף הספציפי משמעותה כי קיימת אפשרות להכיר בשיתוף בין בני זוג בנכס מסוים מכוח הדין הכללי. בעניין זה, בפסיקתו של בית משפט זה הודגש כי "השיתוף שנוצר מכוחה מבטא סוגי שיתוף שמוכרים בדין הכללי, על ענפיו השונים, 'תוך התייחסות למערכת היחסים המיוחדת של השותפות הנובעת מחיי הנישואין, כשם שבמישורי משפט אחרים מגמשת את עצמה הפרשנות המשפטית לסיטואציות המיוחדות שבהן מיושם הדין הרלוואנטי' (עניין יעקובי [...], בעמ' 621)" (דנג"ץ 8537/18 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פס' 29 לפסק דינה של הנשיאה א' חיות (24.6.2021)).
ברם, כשעסקינן בטענות לעסקה קונקרטית במקרקעין שעורכים ביניהם בני זוג, הרי שככלל, פרשנות גמישה של הדין אין בה כדי לאיין את דרישת הכתב הקבועה בסעיף 8 לחוק המקרקעין; ויפים לעניין זה דבריו הנכוחים של השופט ת' אור באחת הפרשות:
"המבנה המשפטי שעליו סמך בית-משפט קמא את הכרעתו – היינו, כי נוכח טיבם המיוחד של היחסים שבין בני-זוג, התקשרויות רצוניות ביניהם נהנות מפטור גורף מתחולת סעיף 8 לחוק המקרקעין – מעורר בעיניי קושי ממשי. לפטור האמור אין יסוד בחוק המקרקעין או במטרתו. יש בו כדי לפתוח פתח רחב ביותר לטענות שונות ומשונות בדבר שלל התקשרויות בתחום המקרקעין, אף שלא הועלו על הכתב [...] אכן, מבנה משפטי זה חותר תחת ההיגיון המונח ביסוד ההסדר שנקבע בסעיף 8 לחוק המקרקעין. יש בו כדי לפגוע באופן ממשי בוודאות בתחום הקניין [...] אינני סבור, כי יכולים אנו לעצב, על דרך של הלכה פסוקה, פטור גורף כזה" (ע"א 7388/97 עיזבון שמיר נ' דולב (שמיר), פ"ד נג(1) 596, 608 (1999)).
מכל מקום, כמפורט לעיל, הלכת השיתוף הספציפי אינה רלוונטית לענייננו, ומשכך דברים אלו על מהותה של הלכה זו אינם נדרשים להכרעה במקרה שלפנינו.
22. לצד כל זאת, בני זוג לא נשואים, כבענייננו (כמו גם בני זוג שנישאו לפני שנת 1974), יכולים לטעון כאמור לתחולת חזקת השיתוף. ואולם, בענייננו חזר המשיב והדגיש – הן לפני בית המשפט לענייני משפחה, הן לפני בית המשפט המחוזי, הן בתשובתו לערעור שלפנינו – כי אין הוא טוען לשיתוף בדירה מכוח חזקת השיתוף, אלא לקיומו של הסכם מכר קונקרטי בעל-פה לרכישת זכויות בדירה. ממילא, בשום שלב לא נדונה בענייננו השאלה, אם מתקיימים ביחס לבני הזוג דנן התנאים לתחולת חזקת השיתוף (ויוער, כי דומה שלא בכדי נמנע המשיב מהעלאת טענה בדבר תחולת חזקת השיתוף על הדירה, בהיותה "נכס חיצוני", בהינתן התנאים שבדין לתחולת חזקת השיתוף על נכסים מסוג זה; ובשים לב לכך שהקשר הזוגי בין הצדדים נמשך כשלוש שנים בלבד (ראו והשוו בעניין זה: בע"מ 1983/23, פס' 58 וההפניות שם)).