בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 5119/23
בג"ץ 5120/23
בג"ץ 5434/23
לפני: כבוד הנשיאה (בדימ') א' חיות
כבוד ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט נ' סולברג
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופטת (בדימ') ע' ברון
כבוד השופט ד' מינץ
כבוד השופטת י' וילנר
כבוד השופט א' שטיין
העותרות בבג"ץ 5119/23: 1. התנועה לטוהר המידות
2. שני אילוז
3. תנועה ישראלית
העותרת בבג"ץ 5120/23: התנועה למען איכות השלטון בישראל
העותר בבג"ץ 5434/23: אביב יצחק
נ ג ד
המשיבים בבג"ץ 5119/23: 1. הכנסת
2. היועצת המשפטית לממשלה
3. משרד הפנים
4. בועז יוסף, ראש הוועדה הקרואה בטבריה
5. מרכז השלטון המקומי
המשיבים בבג"ץ 5120/23: 1. הכנסת
2. ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת
3. משרד הפנים
4. בועז יוסף, ראש הוועדה הקרואה בטבריה
5. אופיר נחמני, מתמודד לראשות העיר טבריה
המשיבים בבג"ץ 5434/23: 1. הכנסת
2. משרד הפנים
3. בועז יוסף, ראש הוועדה הקרואה בטבריה
המבקשים להצטרף להליך: 1. יוסף בן חמו ו-854 אח'
2. רון קובי, מתמודד לראשות העיר טבריה
התנגדות לצו על תנאי
תאריך הישיבה: י"ב באב התשפ"ג (30.7.2023)
בשם העותרות בבג"ץ 5119/23:
עו"ד אביה אלף; עו"ד עומר מקייס;
עו"ד בעז ארד
בשם העותרת בבג"ץ 5120/23:
עו"ד אליעד שרגא; עו"ד תומר נאור;
עו"ד רחל אל-שי רוזנפלד
בשם העותר בבג"ץ 5434/23:
בעצמו
בשם הכנסת: עו"ד יצחק ברט
בשם משיבי הממשלה: עו"ד שרון רוטשנקר; עו"ד אבי מיליקובסקי;
עו"ד תהילה רוט; עו"ד יעל קולודני
בשם המשיב 4 בבג"ץ 5119/23:
עו"ד אילן בומבך; עו"ד יריב רונן
בשם המשיב 5 בבג"ץ 5119/23:
עו"ד אלי אליאס; עו"ד נועה בן-אריה
בשם המשיב 5 בבג"ץ 5120/23:
בעצמו
בשם המבקשים להצטרף להליך 1:
עו"ד אופיר הלל; עו"ד מוטי בר-לב
בשם המבקש להצטרף להליך 2:
בעצמו
פסק-דין (נימוקים)
ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן:
העתירות שלפנינו מכוונות לחוקתיותו של חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 53), התשפ"ג-2023 (להלן: תיקון מס' 53 או התיקון) שבמסגרתו תוקן סעיף 7 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הבחירות). במסגרת התיקון בוטלה המגבלה שהייתה קבועה בסעיף 7(א1) לחוק הבחירות – כך שמי שמכהן כיושב ראש ועדה או כחבר ועדה למילוי תפקידי ראש רשות מקומית ומועצת הרשות או למילוי תפקידי המועצה (להלן: יושב ראש ועדה ממונה ו-חבר ועדה ממונה בהתאמה) יוכל להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר כחבר מועצה בבחירות שייערכו באותה רשות מקומית לאחר מינויו.
רקע – ועדות ממונות
1. בשנות ה-80 של המאה הקודמת אירע שינוי ביחסי השלטון המקומי והשלטון המרכזי במדינת ישראל, במסגרתו החל הליך "ביזור", שבגדרו הורחבה האוטונומיה של הרשויות המקומיות (ראו, באופן כללי: בג"ץ 4726/07 ראש המועצה המקומית ירכא נ' שר הפנים, פסקה 7 (19.1.2009) (להלן: עניין ירכא); ישי בלנק "מקומו של ה'מקומי': משפט השלטון המקומי, ביזור ואי-שוויון מרחבי בישראל" משפטים לד(2) 197 (2004) (להלן: בלנק)). רכיב מרכזי בשינוי זה נעוץ בהפחתת התלות של השלטון המקומי במימון השלטון המרכזי ומעבר להתבססות ניכרת על מקורות מימון עצמאיים (דוגמת ארנונה והיטלי השבחה; ראו אצל בלנק, בעמ' 220-219). לצד תהליך זה, נותרו בידי השלטון המרכזי כלי פיקוח ובקרה על פעילותן של הרשויות המקומיות וביניהם ניתן למנות, למשל, את סמכות שר הפנים (להלן גם: השר) למנות ועדת חקירה לבחינת תפקודה של רשות מקומית (סעיפים 143(א)(3) ו-144 לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: פקודת העיריות); סעיף 38(א)(3) לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש] (להלן: פקודת המועצות המקומיות)) וכלים שעניינם אישור ופיקוח על תקציבה של הרשות המקומית (סעיף 206 לפקודת העיריות; סעיפים 27 ו-29 לפקודת המועצות המקומיות). לא כל הרשויות המקומיות שגשגו כפועל יוצא של הליך הביזור. חלקן נקלעו למשבר ניהולי וחלקן למשבר כלכלי שהגיע עד כדי קושי באספקת שירותים מוניציפאליים ואי עמידה בתשלום חובות ושכר לעובדיהן (בג"ץ 8286/19 חביש נ' שר הפנים, פסקה 47 (26.7.2021) (להלן: עניין חביש); בג"ץ 6057/07 חאג' יחיא נ' שר הפנים, פסקה 7 (23.12.2007) (להלן: עניין חאג' יחיא); עניין ירכא, פסקה 7; איתי בארי ואיתן קואל "בחירות ללא נבחרי ציבור מכהנים: ועדות ממונות והיבטים דמוקרטיים במערכות הבחירות ברשויות המקומיות" עיר ומדינה בישראל: שלטון מקומי לקראת העשור השביעי 50, 52 (אברהם בריכטה, ערן ויגודה-גדות וגיא פדה עורכים, 2010) (להלן: בארי וקואל)).