לזאת יש להוסיף כי אירוע זה התרחש כחצי שנה עובר לפיטורי התובע. ככל שהנתבעת סברה כי מדובר באירוע חמור הגובל בפגיעה באמונה, הרי שהיה עליה לפעול בסמוך לכך ולפטר את התובע כמתבקש. חלוף הזמן מהאירוע עד לפיטורי התובע מצביע על כך שאין מדובר בסיבה בעטייה פוטר התובע מעבודתו. יתרה מזאת, נושא זה כלל לא עלה בשיחת הפיטורים מיום 8.1.12 והתובע לא עומת עם הנושא בסמוך לפיטוריו כך שגם מן הטעם הזה יש לדחות טענה זו.
מר רוזנפלד טען כי נושא הפרת האמון לא עלה בשיחת הפיטורים מאחר שהוא ביקש "למזער נזקים". טענה זו אינה מקובלת עלינו שכן, על מעסיק המבקש לפטר עובד לעמת את העובד עם הנושא ולאפשר לו לטעון טענותיו כנדרש, במיוחד כשבפיו טענות חמורות שעניינן הפרת אמון. דבר שלא נעשה בענייננו, ואף מטיל ספק באשר לקשר שבין האירוע הנטען לפיטורי התובע.
19. מר רוזנפלד טען כי התובע חתר תחתיו, בין אם במודע ובין אם בהיסח הדעת, ולא ביצע את הוראותיו (ר' סעיפים44, 166, 282, לתצהיר רוזנפלד). בראות עינינו, גם אם נכונה הטענה לפיה התובע לא ביצע הוראות הממונה עליו אין פירוש הדבר כי "חתר" תחת מנהלו.
יש לציין כי התובע לא עומת עם אירוע זה במסגרת שיחת הפיטורים.
--- סוף עמוד 9 ---
כמו כן טען מר רוזנפלד כי התובע חילק הוראות לעובדים שכלל לא היו תחת פיקוחו ותחומי אחריותו (ר' סעיפים 226-227 לתצהיר רוזנפלד, עמוד 16 לפרוטוקול שורה 4), טענה זו מתיישבת כאמור עם עדותה של גב' בלאס, פקידת הנהלת חשבונות בנתבעת, ועם דברי התובע עצמו בשיחת הפיטורים כנזכר לעיל. עם זאת, טענה זו לא הוצגה בפני התובע במסגרת שיחת הפיטורים כסיבה לפיטוריו.
20. הנתבעת טענה כי התובע גרם לחוסרים במחסן ולמעשה גם מן הפן המקצועי נפל פגם בהתנהלותו. יש לציין כי נושא זה לא עלה במסגרת שיחת הפיטורים, נהפוך הוא, באותה שיחה ציין מנכ"ל הנתבעת כי מצב המחסן הוא שפיר (ראו עמוד 2 לתמליל שורות 8-10). ערים אנו לכך שמר קפרי, שהבהיר כי דעתו על התובע היא חיובית, העיד כי היו חוסרים במחסן בתקופת עבודתו של התובע (עמוד 20 לפרוטוקול שורה 28) אולם כפי שנפרט בהמשך, לא מצאנו לקבל גרסת הנתבעת באשר לחסרים במחסן ומכל מקום כאמור, בנסיבות בהן התובע לא עומת עם טענות אלו, אין להידרש אליהן.
21. התובע טען עוד כי פוטר עקב התנכלות מצידו של מר משה סולומונוב, שהיה מקורב לבעלי הנתבעת. טענה זו נטענה בעלמה, כך התובע לא הצביע על סיבה סבירה להתנכלות מצידו של סולומונוב ונוכח כל האמור לעיל, מצאנו כי הנתבעת לא היתה שבעת רצון מתפקודו החברתי ומהתנהלותו הכוחנית.
22. לסיכום, הנתבעת לא היתה שבעת רצון מתפקודו של התובע, לאור העובדה שנקט דרך כוחנית כלפי עובדים, התערב בתחומים שאינם בגדר אחריותו ויחסיו עם חלק מעמיתיו לעבודה היו עכורים. טענות אלו היו ידועות לתובע ונטענו במסגרת שיחת הפיטורים. כמו כן, התרשמנו כי נערכו עם התובע שיחות מקדימות שעניינן יחסיו עם עמיתיו לעבודה ובמועד שיחת הפיטורים הבין התובע כי מדובר בשיחה בעלת השלכות מכריעות ובחר להקליטה מתחילתה.
עם זאת, מצופה היה כי הנתבעת תזמן את התובע לשיחת שימוע כנדרש ותפרט בפניו מראש הטענות בעטיין היא מבקשת לסיים את עבודתו.
23. כמו כן ומעבר לפגם זה, מצאנו כי נפל פגם בהתנהלות הנתבעת בכל הנוגע לתוכנה של שיחת הפיטורים אשר ניתן לראות בה למעשה כשיחת שימוע-
--- סוף עמוד 10 ---
במסגרת שיחת הפיטורים, בה נמנעה הנתבעת מלפרט בפני התובע את מלוא טענותיה. מנכ"ל הנתבעת, מר רוזנפלד, העיד כי הדברים שמסר לתובע במסגרת שיחת הפיטורים לא היו מדוייקים ו"מרוככים", על מנת "למזער נזקים" ולמנוע פגיעה אפשרית בנתבעת וכפי שהעיד:
"ש.בשיחה שלך איתו אמרת לו את האמת , בשיחה שהוקלטה?
ת. לא. אני רציתי למזער נזקים, ידעתי את הנזק שהוא יכול לעשות לי במערכת, רציתי לשחרר אותו בצורה אלגנטית.
ש. שיקרת לו כל השיחה.
ת. ניסיתי לרכך את הדברים. במידה והייתי נותן לו את הזמן הרגיל, הוא היה עושה לי נזקים.
ש. איך הוא היה יכול לעשות נזקים אם פיטרת אותו באותו היום.
ת. אם הייתי עושה לו שימוע ונותן לו זמן הוא היה עושה לי נזקים, באותו יום לקחתי פיקוד בחזרה על כל ה...
ש. אז איזה נזק הוא יכול לעשות?
ת. להוציא מחירונים ועוד כל מיני דברים.
ש. בגלל שלא בטחת בו?
ת. כן.
ש. איפה אמרת לו בשיחה שאתה לא בוטח בו?
ת. השיחה משקפת שני דברים, צמצום נזקים שהוא יכול לעשות לחברה..." (עמוד 15 לפרוטוקול שורות 1-14)
כאמור, חובת השימוע נועדה לאפשר לעובד לטעון טענותיו ביחס להליך הפיטורים בפניו הוא עומד תוך שיינתן לו זמן להתכונן לכך מראש. במקרה שלפנינו מודה הנתבעת כי לא פרסה בפני התובע מלוא הנימוקים להפסקת עבודתו משיקולים תועלתניים. בראות עינינו התנהגות זו היא פגומה ואינה כזו
המצופה ממעסיק סביר.
לאור כל האמור, ובשים לב לנסיבות המקרה שלפנינו, מצאנו לפסוק לזכות התובע פיצוי בסך כולל של 16,000 ש"ח.