בית דין אזורי לעבודה בבאר-שבע – בשבתו באילת
סע"ש 8553-11-12
11 ינואר 2016
לפני: כב' סגן הנשיאה אילן סופר
נציגת ציבור (עובדים) –גב' רחל מוגרבי
נציגת ציבור (מעסיקים) – גב' סמדר פלד
התובע:
איתי אבסטדו, (ת.ז.-xxxxxxxxx)
ע"י ב"כ: עו"ד ירון כהן
–
הנתבעת:
סלטי יכיני שיווק (1997) בע"מ, (ח.פ.- 512447129 )
ע"י ב"כ: עו"ד דן אל אגליק
פסק דין
1. בתביעה שלפנינו עותר התובע לגמול בגין עבודה בשעות נוספות, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ופיצוי בגין אי קיום התחייבויותיה של הנתבעת כלפיו. הנתבעת מצידה הגישה תביעה שכנגד במסגרתה עתרה להחזר בגין סכומים ששולמו לתובע ביתר ושלא כדין, עקב טעות ולפיצוי בגין חוסרים במחסניה.
רקע עובדתי
2. הנתבעת היא חברה העוסקת בשיווק והפצת ממתקים הפועלת בעיר אילת ומעסיקה כ 14 עובדים. הנתבעת העסיקה את התובע מיום 1.6.08 ועד ליום 11.1.12.
--- סוף עמוד 1 ---
בשנה הראשונה לעבודתו הועסק התובע כמחסנאי, בהמשך קודם לתפקיד מנהל מחסן ושימש גם כמנהל רכש.
3. ביום 8.1.12 זומן התובע לשיחה במהלכה הובהר לו כי הוא מפוטר מעבודתו וכי פיטוריו יכנסו לתוקף ביום 11.1.15. במועד סיום עבודתו הועבר לידיו מכתב פיטורים וכן מכתב המלצה במסגרתו הביע מנכ"ל הנתבעת, מר שמוליק רוזנפלד, את שביעות רצונו מתפקודו של התובע.
טענות הצדדים
4. לטענת התובע, הוא ביצע עבודתו על הצד הטוב ביותר בהתאם להנחייתו של מנכ"ל הנתבעת, מר רוזנפלד. כך ככל שהתגלעו חילוקי דעות וחיכוכים בינו ובין עובדי הנתבעת, הדבר היה לאחר שדרש כי יעמדו ביעדיה ובהתאם להוראותיו של מר רוזנפלד.
התובע טוען כי פוטר מעבודתו עקב התנכלות מצידו של מר משה סולומונוב עובד החברה אשר היה מקורב לבעליה, מר חיים סלטי, מבלי שנערך לו שימוע כדין. בשיחת הפיטורים שנערכה, לה לא קדמה כל התראה, הודיע לו מנכ"ל החברה
כי הוא מרוצה מתפקודו.
כמו כן טען התובע כי הוא זכאי לגמול בגין עבודה בשעות נוספות בהיקף של 53 שעות נוספות לחודש.
עוד טען התובע כי הנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה שניתנו לו במהלך תקופת עבודתו למימון לימודים אקדמיים, להעמדת רכב צמוד לרשותו ופתיחת קרן
השתלמות ומשכך, עתר לפיצוי מתאים.
באשר לתביעה שכנגד טען התובע כי מדובר בתביעת סרק חסרת בסיס, שהוגשה כ"תביעת נגד" רק בעקבות הגשת תביעתו שלו.
5. הנתבעת טענה כי התובע היה עובד בעייתי אשר גרם לסכסוכים ומתחים בחברה. יחסי האנוש של התובע לקו בחסר ועובדים רבים ביקשו להתפטר מעבודתם נוכח התנהלותו. כמו כן התובע חתר תחת סמכויות הממונה עליו, מר רוזנפלד, גרם לחוסרים במחסן הנתבעת ואף קיבל טובת הנאה מספק
--- סוף עמוד 2 ---
מבלי שעדכן את מנהלו כנדרש. בהתאם נערכה לו שיחה במסגרתה נשטחו בפניו חלק מטענות הנתבעת והוא פוטר מעבודתו כדין.
באשר לתביעה לגמול בגין עבודה בשעות נוספות נטען כי לתובע לא הותר לעבוד מעבר למשרה מלאה ומכל מקום הוא קיבל תגמול מספק בגין עבודה בשעות נוספות על דרך תשלום "בונוס" חודשי. כמו כן נטען כי התובע עסק בפעילות אישית במהלך עבודתו ואין לשלם לו שכר עבודה בגין השעות בהן שהה בעבודה אך לא עבד בפועל.
כמו כן, טענה הנתבעת כי לא התחייבה להעניק לתובע הטבות כלכליות כנטען
על ידו.
הנתבעת הגישה תביעה שכנגד במסגרתה נטען כי היא זכאית להשבת סכומים ששולמו לתובע ביתר - בונוסים, הפרשי שכר, שווי שימוש בטלפון וכן פיצויי פיטורים. כמו כן, טענה הנתבעת כי לא ניכתה לתובע את משך ההפסקה שניצל מידי יום ביומו (שעה) ובהתאם עתרה להחזר הסכומים ששולמו לו בגין זמן ההפסקה.
נוסף על כך, טענה הנתבעת כי התובע התנהל באופן בלתי מקצועי וגרם לחוסרים
רבים במחסן ובהתאם עתרה לפיצוי בגין חוסרים אלו.
הכרעה
6. בפתח הדברים נציין כי הגענו לכלל הכרעה לפיה התובע זכאי לגמול בגין עבודה בשעות נוספות ולפיצוי בגין פיטורים שלא כדין. כמו כן מצאנו כי יש לדחות התביעה שכנגד. להלן נפרט נימוקינו.
פיטורי התובע
7. התובע טוען כי פוטר מעבודתו על אתר, מבלי שנערך לו שימוע כנדרש ומשכך עתר לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין. הנתבעת טוענת כי התובע פוטר עקב חוסר שביעות רצון מתפקודו לאחר ששוחחה עימו בנושא פעמים מספר ועימתה אותו עם טענות אלו.
--- סוף עמוד 3 ---
8. על פי הדין, מטרתה של זכות השימוע היא לאפשר לעובד להזים את הטענות כלפיו ולנסות לשכנע את המעסיק שלטענות אין בסיס, או שאינן חמורות באופן המחייב את פיטוריו (דב"ע נו/ 3-31 מדינת ישראל – בונה, 26.9.96; ע"ע (ארצי) 1027/01 גוטרמן – המכללה האקדמית עמק יזרעאל, פד"ע ל"ח 448 (2003)).
עוד נפסק כי "על מנת לקיים את חובת השימוע, אין משמעות הדבר כי חייבים להתקיים 'כללי טקס' צורניים מסויימים. השאלה האם מולאה חובת השימוע נגזרת בכל מקרה מנסיבותיו הוא. ... לא כל 'פגם' בשימוע בהכרח יש בו כדי להצדיק מתן פיצוי- כל מקרה צריך להבחן בנסיבותיו." (ע"ע (ארצי) 554/09 צבר ברזל הספקה ושיווק מתכת בע"מ – שמיר, (13.1.11); ראו גם ע"ע (ארצי) 701/07 חברת החשמל לישראל בע"מ – תורג'מן ( 3.3.09)).
(על עקרונות הפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, ראו ע"ע (ארצי) 43380-06-11 פלוני – אלמונית, 9.12.14 (ראו גם הנפסק בע"ע (ארצי) 573/09 זיידמן – אי סי איי טלקום בע"מ, 16.12.10; ע"ע (ארצי) 662/08 רובין – אפקון ייצור והתקנות דרום בע"מ, 26.10.10).
9. התובע טען כי ביום 8.1.12 זומן במפתיע למשרדו של מנכ"ל הנתבעת, מר רוזנפלד, ובמסגרת אותה שיחה הודיע לו האחרון כי הוא שבע רצון מתפקודו. בהמשך הבהיר לו רוזנפלד כי הוא מפוטר מעבודתו על אתר, וכי הוא נדרש להמשיך בעבודה שלושה ימים נוספים עד לניתוק היחסים בין הצדדים. כך, מר רוזנפלד הציע לתובע מיוזמתו הוא כי יעביר לידיו מכתב המלצה, המעיד על שביעות רצונו מתפקודו (סעיפים 20-21 לתצהיר התובע).
התובע הקליט את שיחה זו מתחילתה וזו הוצגה במסגרת ההליך (ראו הודעת
התובע מיום 25.3.14).
התובע טען כי פיטוריו נבעו מהתנכלות של בעלי החברה מר חיים סלטי ומקורבו, עובד הנתבע, מר משה סולומונוב.
11. כפי שנפרט להלן מצאנו כי בשיחת הפיטורים התמצו טענותיו של מנכ"ל הנתבעת בתחום יחסיו הבינאישיים של התובע ונדונה גם סוגיית התערבותו של התובע בתחומים שלא היו תחת אחריותו. כך, התובע עומת עם טענות אלו
--- סוף עמוד 4 ---
כנדרש ואף היה מודע להן. עם זאת ניתן לראות כי בשיחה זו לא נשטחו בפני התובע כל טענות הנתבעת, אשר פורטו בהרחבה במסגרת ההליך שלפנינו. מנכ"ל הנתבעת הסביר כי עשה כן על מנת "למזער נזקים" וכן הבהיר כי הדברים שמסר לתובע במהלך אותה שיחה לא היו מדויקים (עמוד 15 לפרוטוקול שורות 1-14). כמו כן ניתן לראות כי התובע לא זומן לשיחת הפיטורים באופן רשמי ואף לא הובהר לו פשרה והטענות שיתבררו במסגרתה מראש.
הנתבעת טענה כי לא היתה שבעת רצון מתפקודו של התובע הן המקצועי לאור חוסרים שנמצאו במחסן, והן נוכח יחסיו הבינאישיים המעורערים עם יתר העובדים והעובדה שהתנהל כלפי הסובבים אותו באופן כוחני.
לתמיכה בטענת הנתבעת בדבר יחסיו של התובע עם יתר עובדיה הוגשו מספר תצהירים מטעם אורנית בלאס, פקידת הנהלת חשבונות בנתבעת, ראובן קפרי ורונן טולדנו, אשר הועסקו בעבר בנתבעת ועדותם נשמעה בפנינו. כמו כן הוגשו שלושה תצהירים נוספים מטעם אדיר נחמני, שמואל טייב ואלון ירושלמי. משאלו לא התייצבו להעיד בפנינו, התצהירים נמשכו מתיק בית הדין.
נוסף על כך טענה הנתבעת כי התובע קיבל טובות הנאה מספקים, כך בסמוך לסיום עבודתו קיבל התובע מחשב נייד מאחד הספקים מבלי שעדכן את מנהליו בנושא ומשכך, המחשב נלקח על ידי מר רוזנפלד.
כמו כן טענה הנתבעת כי התובע חתר תחת מנהלו, מר רוזנפלד, וחיבל במעמדו
תוך זלזול בהוראותיו.
עוד טענה הנתבעת כי החליטה על שינוי ארגוני במסגרתו החליט מנהלה, מר רוזנפלד, לשמש כקניין ואף החל לשמש כאחראי ישיר על ביצוע ספירות המלאי במחסן (סעיפים 33-52, 58-63 לתצהיר רוזנפלד).
הנתבעת טענה כי בשיחה מיום 8.1.12 הודיעה לתובע על חוסר שביעות הרצון מתפקודו, בהמשך למספר שיחות שקדמו לכך בנושא (סעיף 74 לתצהיר רוזנפלד) ובהתאם הובהר לו כי יפוטר מעבודתו. לטענת מר רוזנפלד באותה שיחה ביקש התובע לקבל מכתב המלצה בטענה כי הוא מתכנן לעקור עם משפחתו מאילת לאזור המרכז (סעיפים 76-77 לתצהיר רוזנפלד).
--- סוף עמוד 5 ---
12. התובע הכחיש את טענות הנתבעת בדבר התנהלותו הנטענת, לטענתו, הוא שימש כ"שוטר הרע" ונזף בעובדים אחרים על בעיות בתפקודם, בעוד שמנכ"ל הנתבעת, מר רוזנפלד שימש כ"שוטר הטוב" ונהג כלפיהם בנועם. מכל מקום הבהיר כי כל יחסיו עם יתר עובדי הנתבעת נעשו לטובתה ובהתאם להוראותיו של מר רוזנפלד (ראו סעיפים 12, 45 לתצהיר התובע).
כמו כן, התובע הכחיש כי קיבל טובות הנאה מספקים וככל שהגיעו לידיו הטבות, הדבר היה בידיעתו של מנכ"ל הנתבעת, מר רוזנפלד.
13. מעיון בתמליל השיחה מיום 8.1.12 עולה כי אכן, מר רוזנפלד השמיע באוזני התובע שבחים בדבר תפקודו, הבהיר כי הוא מסייע לו בתפקידו, מעיר הערות רלוונטיות ומציע הצעות ייעול אותן לוקח מנכ"ל הנתבעת בחשבון (עמוד 18 לתמליל שורות 15-20) ואף הציע להעניק לו מכתב המלצה כפי שטען התובע בהליך שלפנינו (עמוד 22 לתמליל שורות 27-28- עמוד 24 לתמליל שורות 22-24).
עם זאת, גם מתוכן השיחה עולה כי יחסיו הבינאישיים של התובע עם חלק מעובדי הנתבעת היו מעורערים (עמוד 2 לתמליל שורות 19-25) – "כי נוצרה תדמית שאיתי הוא בהתנגשות טוטאלית עם כולם. עכשיו, מאיפה באה התחושה הזאת. מי, היה מי שהה אהה זה שהכניס את זה אדם... מזרחי בפעמים שהיו אני מדבר על זה וזה בא מעובדים שהיו כאן והלכו לסירוגין וכשיצאו לדבר עם חיים, משה וזה אמרו מה הסיבה שאני הולך זה איתי. אותו הדבר רונן, אותו הדבר הילה באיזה שלב מסוים ואותו דבר עוד הרבה הרבה אנשים שאני כנראה זוכר או שוכח כולל סוכנים שהה כלומר, יצרו לאיתי איזה דמות דמונית שלא יודע מה." עוד נטען בפני התובע כי "מבחינה חברתית, הוא נזק" (עמוד 18 לתמליל שורה 24) וכי עובדים רבים הודיעו כי עוזבים את עבודתם בגלל התנהגות התובע (עמוד 5 שורה 18).
כמו כן מהתמליל עולה כי לתובע יש "בעיית תדמית" (עמוד 5 לתמליל שורות 13-14) כפי שהעיד על עצמו באותה שיחה (עמוד 16 לתמליל שורות 20-21).
נציין כי מר רוזנפלד הצהיר כי חלק מהעובדים הגישו בפניו עצומה במסגרתה קראו לפטר את התובע אולם מר רוזנפלד לא קידם את הנושא ואין בידיו את
--- סוף עמוד 6 ---
המסמך הנדון (סעיפים 221-223 לתצהיר רוזנפלד). מר רוזנפלד לא נחקר בנושא ומשכך יש לקבוע כי טענה זו לא נסתרה.
14. כעולה מעדותה של גב' אורנית בלאס, פקידת הנהלת חשבונות בנתבעת, עובדי הנתבעת התחלקו לשני מחנות, אלו שתמכו בתובע ואהדו אותו ואלו שלא הסתדרו עימו (סעיף 9 לתצהיר מר בלאס ועדותה בעמוד 13 לפרוטוקול שורות 3-6). לטענתה, התובע היה כוחני, השתמש במילים פוגעניות וגרם לעוינות ולסכסוכים מיותרים (סעיף 4 לתצהיר בלאס). כך, היא עצמה שקלה לעזוב את שורות הנתבעת נוכח התנהלותו (סעיף 2 לתצהיר בלאס).
גב' בלאס טענה כי אירע שהתובע נעל אותה במחסן הנתבעת (עמוד 13 לפרוטוקול שורות 7-14). כמו כן אירע שהתובע הגיע למשרדה וביקש לקבל את תשומת ליבה, ומאחר שלא היתה פנויה אותה עת, התובע זרק לעברה דפים (סעיף 11 לתצהיר בלאס ועדותה בעמוד 13 לפרוטוקול שורות 23-28).
גב' בלאס הבהירה כי היא עסקה בתחום החשבונות תחום שאינו קשור לתחומים אחריותו של התובע וחרף זאת התובע התערב בעניינים לא לו (סעיף 8 לתצהיר בלאס, עמוד 13 לפרוטוקול שורות 19-22).
נציין כי הטענה בדבר התערבותו של התובע בעניינים של אחרים, עולה גם מתצהירו של מנכ"ל הנתבעת, מר רוזנפלד (סעיפים 226-227 לתצהיר רוזנפלד) וגם מדבריו של התובע עצמו, התובע ציין בשיחת הפיטורים כי נהג "להגדיל ראש" ולהעיר לעובדים שלא היו תחת פיקוחו ומרותו (לדוגמה בעניין ניקיון השירותים במחסן, שלא היה בתחום אחריותו) (עמוד 16 לתמליל שורות 11-16).
לסיכום, טענותיה של בלאס נטענו באופן עקבי והן מקובלות עלינו.
מר ראובן קפרי, עובד הנתבעת לשעבר (שימש כסוכן מכירות), שהעיד כי מחבב את התובע ומיודד עימו טען כי התובע "עבד בסגנון צבאי" ולא חיפש את קרבתם של עובדי הנתבעת (עמוד 20 לפרוטוקול שורות 23-24) ויש בעדותו לשפוך אור
על סגנון ההתנהלות של התובע.
15. לאור כל האמור, מצאנו כי יחסיו של התובע עם עמיתיו לעבודה היו בעייתיים והוא אף נהג להתערב בתחומים לא לו ולהעיר לעובדים על תפקודם. טענות אלו עלו בשיחת הפיטורים מיום 8.1.12 ונראה כי התובע גם היה מודע להן.
--- סוף עמוד 7 ---
ערים אנו לכך שבמסגרת שיחת הפיטורים אישר מר רוזנפלד כי התובע שימש כ"שוטר הרע" (עמוד 22 לתמליל שורות 18-25) ובהקשר זה ציין העיד מר רוזנפלד כי "הייתה תקופה שחשבתי שההתנהלות האגרסיבית שלו משרתת את האינטרס של המחסן, ואחרי זה חשבתי שזה חותר אחרי המעמד שלי... שם בעצם נפלה ההחלטה שלי בעצם, אין מה לעשות." (עמוד 20 לפרוטוקול שורות 2-3)
יתכן שחלק מתקופת עבודתו של התובע, התנהלותו הכוחנית התיישבה עם צרכיו של מנכ"ל הנתבעת, מר רוזנפלד. עם זאת ניתן לראות כי יחסו של התובע ליתר העובדים חרג מהמקובל ואין בכך כדי לסתור טענות הנתבעת לפיה יחסיו של התובע עם עמיתיו לעבודה היו בעייתיים, ואף הגיעו למצבי קיצון נגועים באלימות, כפי שתיארה בעדותה גב' בלאס.
16. הנתבעת טענה באופן עיקבי כי לשיחת הפיטורים קדמו שיחות נוספות שעניינן תפקוד התובע (סעיפים 100-101 לתצהיר רוזנפלד ועדותו בעמוד 14 שורות 28-29). נציין כי העובדה שהתובע הקליט את השיחה מיום 8.1.12 מלמדת כי התובע סבר שצפויה להיערך עימו שיחה חשובה ומשמעותית וכי אין מדובר בשיחה שגרתית. התובע העיד כי מעולם לא הקליט את מעסיקו וכי אותו יום "היתה לו הרגשה" שעליו להקליט את השיחה (עמוד 5 לפרוטוקול שורות 20-24). עניין זה מחזק טענת הנתבעת לפיה התובע היה מודע לטענות שעמדו נגדו וכי עוד לפני שיחת הפיטורים התקיימו עימו שיחות בנושא.
17. באשר לטענת הנתבעת לפיה התובע קיבל טובות הנאה מספקים וכי עקב כך פוטר מעבודתו, מצאנו כי זו לא הוכחה ומכל מקום לא נטענה בפני התובע עובר לפיטוריו.
הנתבעת טענה כי בחודש יולי 2011 מסר אחד מספקי הנתבעת מחשב נייד למנהלה, מר רוזנפלד, וביקש להעבירו לתובע לאות הוקרה. מר רוזנפלד טען כי התובע לא הודיע לו על כך ובנסיבות אלו, לא היה מקום להעביר המחשב לתובע. התובע טען כי הודיע למנהלו כי הוא צפוי לקבל מחשב נייד מאחד הספקים (סעיפים 43-44 לתצהיר התובע), ובכל מקרה, הנושא כלל לא עלה בשיחת השימוע ואין כל קשר בין אותו אירוע לפיטוריו.
--- סוף עמוד 8 ---
18. מר רוזנפלד הצהיר באופן כללי כי במסגרת פגישה שקיים עם אחד הספקים ביקש האחרון להעביר לידי התובע מחשב נייד (סעיפים 58-61 לתצהיר רוזנפלד). במסגרת עדותו הבהיר כי המחשב לא נמסר לידי התובע, מאחר שלא היה זכאי לכך ולא קיבל את אישורו. מר רוזנפלד העיד כי בעבר קיבל התובע מכשיר טלויזיה מאחד הספקים, באישורו, אלא שלטענתו, במקרה של קבלת המחשב הנייד, הדבר היה שלא בידיעתו. גם כשהתעמת עם התובע בנושא, טען התובע כי קיבל את אישורו (עמוד 19 לפרוטוקול שורות 13-30). מר רוזנפלד לא הבהיר מדוע גרסתו זו לא נזכרה בתצהירו.
כמו כן, גם בעדותו נמנע מר רוזנפלד מלהציג בפנינו ולו שם אחד של ספק שהעניק לתובע טובת הנאה כלשהיא (עמוד 17 לפרוטוקול שורות 29-32, עמוד 18 שורות 1-9).