יש לציין כי התובע עצמו הבהיר כי בחלק מתקופת עבודתו להוציא התקופה הסמוכה לפיטוריו, עשה שימוש ברכבים פנויים בצי הרכבים בנתבעת (ראו סעיף
17 לתצהיר התובע, סעיף 57 לתצהיר מר רוזנפלד).
לזאת יש להוסיף כי בחלק מהתקופה בה הועסק התובע בנתבעת הועמד לרשותו אופנוע (ראו עמוד 2 לפרוטוקול הדיון המוקדם שורה 2) במאמר מוסגר יוער כי
מידי חודש בחודשו שולמה לתובע קצובת נסיעה כחוק.
33. כמו כן, התובע העיד בעניין ההתחייבויות הנטענות כך:
ש. אתה מאשר שאת הרכב הצמוד, קרן השתלמות, מימון לימודים, החברה לא התחייבה לתת לך מיד עם התחלת עבודתך בחברה?
ת. הרכב היה אמור להיות אחרי שנה, קרן ההשתלמות זה משהו שאני לא יכול להגיד לך מבחינת זמנים, מימון לימודים הובטח לי אחרי שנה. בתחילת העבודה אמרו אחרי שאני אנהל את המחסן. " (עמוד 7 לפרוטוקול שורות 11-19 (ההדגשות אינן במקור – א.ס.).
התובע טוען כי ההתחייבות לפתיחת קרן השתלמות כלל לא תוחמה בזמן ולמעשה לא ניתנה לו כל התחייבות קונקרטית בנדון. לאור האמור יש לדחות טענתו בעניין.
באשר להתחייבות למימון לימודים ולקבלת רכב צמוד טען התובע בעדותו כי זו היתה אמורה להיכנס לתוקף בחלוף שנה להעסקתו, עם מינויו למנהל המחסן.
יצויין כי בתצהירו נטען כי התחייבות זו נכרכה עם מינויו המובטח לתפקיד "סגן המנהל", שכן עם קבלתו לעבודה הובהר לו כי הוא צפוי להחליף את מר חפר בתפקיד זה (סעיף 8 לתצהיר התובע) טענה עליה חזר גם בעדותו:
--- סוף עמוד 17 ---
"ש. מתוך 13 עובדים אם נוציא את רוזנפלד המנכ"ל, אז יש 12. אתה אומר שהובטח לך להיות סגן ואז נשארים 11 עובדים. האם לדעתך היה מקום לסמנכ"ל מתוך 13 עובדים?
ת. כאשר נכנסתי לעבודה היה מנהל יד ימינו כאשר אני התחלתי את העבודה, כשאני עזבתי את העבודה היה בחור בשם שמוליק חפר שהיה סגן מנהל החברה, כשאני נכנסתי לעבודה, כשהגעתי לכל הראיונות עם שמוליק רוזנפלד זה התפקיד שהוא אמר לי שהוא מכוון אותי אליו, שבסופו של דבר, כן נכנעתי והייתי מנהל רכש, תפעול וכל הדברים מסביב." (ההדגשה הוספה- א.ס.; עמוד 7 לפרוטוקול שורות 1-6)
התובע לא שימש כסגן מנהל הנתבעת ורק מן הטעם הזה יש לדחות טענתו.
נציין כי במסגרת עדותו, טען מר רוזנפלד, כי מינויו של התובע לתפקיד מנהל המחסן היה בלית ברירה בהעדר מועמדים אחרים, טענה זו נטענה לראשונה בעדותו ומשכך אין בידינו להידרש אליה. מכל מקום, נוכח כל האמור לעיל, התובע לא הוכיחה קיומה של התחייבות כנטען על ידו.
התביעה שכנגד
34. הנתבעת הגישה תביעה שכנגד במסגרתה עתרה לקבלת סכומים ששולמו לתובע ביתר, שלא כדין, להחזר בגין עלות קורס מחשבים שהעניקה לתובע, לפיצוי בגין חוסרים שנמצאו במלאי במחסניה, וכן את התמורה ששולמה לתובע בגין הפסקות אותן ניצל בפועל, טענה שנדרשנו אליה לעיל.
כפי שנפרט להלן מצאנו כי תביעה זו לא הוכחה. מעבר לכך יש לציין כי מנכ"ל הנתבעת, מר רוזנפלד, העיד כי מדובר ב"תביעת נגד" שהוגשה רק בשל העבודה שהתובע הגיש תביעתו וכלשונו- "אם תובעים אותי אז אני צריך להגיב על זה" (עמוד 17 לפרוטוקול שורות 19-20).
עדותו של מנכ"ל הנתבעת- התובעת שכנגד מדברת בעד עצמה ולמעשה שומטת את הבסיס מהתביעה שכנגד. כבר נקבע כי "ככל שמעביד משלם לעובד הטבה
--- סוף עמוד 18 ---
מעבר למגיע לו על פי החוק או צו ההרחבה, הטבה זו הופכת לחלק מתנאי עבודתו המוסכמים של העובד, והמעביד אינו רשאי לבטלה לאחר שהעובד מסיים את עבודתו, בתגובה להגשת תביעה על ידי העובד לתשלום זכויות אחרות המגיעות לו [דב"ע (ארצי) נד/48-3 מזרה – ענת ימין, מיום 2.5.94; ע"ע (ארצי) 1260/00 מרקוביץ – אקורד הנדסה בע"מ, מיום 5.8.02]." (ראו ע"ע(ארצי) 33791-11-10 נובכוב - ר-צ פלסט בע"מ, 24.5.12).
35. התובעת שכנגד עתרה להחזר בגין עלות קורס מחשבים אליו שלחה את התובע בשווי 1600 ש"ח מבלי שנימקה תביעתה ורק מן הטעם הזה יש לדחותה. כמו כן, אין זה סביר בעינינו כי על עובד לשאת בעלות קורס מקצועי הנדרש לצורך ביצוע עבודתו.
36. התובעת שכנגד עתרה להחזר בגין "בונוסים" – מן הטעם שהתובע לא הועסק בשעות נוספות. כפי שציינו לעיל, התובעת שכנגד טענה כי התובע לא נדרש לבצע עבודה בשעות נוספות וכאמור לא הוכיחה כי רכיב ה"בונוס" שולם בגין עבודה בשעות נוספות ומשכך יש לדחות טענותיה.
נוסף על כך עתרה התובעת שכנגד להחזר "בונוס שנתי", "הפרשי שכר" "שווי שימוש בטלפון" וכן בגין "גילום זקופות". התובעת שכנגד לא נימקה תביעתה ולא הבהירה מכוח מה עותרת להחזר סכומים ששולמו לתובע על חשבון שכר ונלווים ומשכך דין התביעה להידחות.
37. התובעת שכנגד שילמה לנתבע שכנגד סך 32,550 ש"ח בגין פיצויי פיטורים. לטענתה, לאור שכרו הקובע – 8000 ש"ח ללא רכיב הבונוס, היה זכאי לפיצויי פיטורים בסך 28,909 ש"ח ומשכך עתרה להחזר הסכומים ששולמו לו ביתר בסך 3641 ש"ח. גם אם נלך לשיטת התובעת שכנגד בדבר שכרו הקובע של הנתבע שכנגד, הרי שנוכח תקופת עבודתו הוא זכאי לפיצויי פיטורם בסך 29,577.7 ש"ח. מכל מקום משהנתבעת שכנגד חישבה את השכר הקובע כולל רכיב הבונוס, הרי שגילתה דעתה כי מדובר ברכיב המהווה חלק בלתי נפרד משכרו, לצורך פיצויי פיטורים ומשכך מצאנו לדחות תביעתה.
חוסרים במחסן
--- סוף עמוד 19 ---
38. התובעת שכנגד טענה כי הנתבע שכנגד התנהל באופן בלתי מקצועי, וכי בתקופת עבודתו התגלו חוסרים במחסן, לתמיכה בטענתה הציגה דוחות ספירת מלאי וטפסי "עדכון אחרי ספירה" על גביהם פורטו המוצרים החסרים במלאי, עלותם והתאריך בו עודכנו.
נציין כי מר קפרי שהעיד כי הוא מחבב את הנתבע שכנגד וכי לא מצא פגם ביחסו של הנתבע שכנגד לעמיתיו לעבודה, ציין כי הפריע לו נושא החוסרים במחסן (עמוד 20 לפרוטוקול שורה 28), עם זאת, לא מצאנו כי הנתבעת הוכיחה בראיות מספקות כי התובע הוא שגרם לחוסרים במחסן בהיקף הנטען על ידה.
ניתן לראות כי דוחות המלאי אינם מלאים וכי לא הוגשו לידינו כל דוחות המלאי לפי סדר רץ. מר רוזנפלד, עומת עם נושא זה אולם לא היה בפיו מענה מספק, מה גם שמעדותו עולה כי יתכן שחלק מהמוצרים נמכרו ולמעשה אין מדובר בחוסר אמיתי במחסן:
"ש. רשמת בספירות שעשית ואתה חתום, ספירה 1746, שאתה חתום שם, אתה תובע מהתובע להחזיר לך כסף על קלפים בעוד שרשמת שהקלפים נמכרו לבסטות והם נרטבו ונהרסו ושולמו על ידי הביטוח.
ת. זה הוא אמר שהדברים האלה שייכים ל... אני מאשר שהסחורה לא נמצאת במחסן, לא חתום על כך שזה לא נמכר.
ש. למה כל הדוחות שצירפת הם חלקיים?
ת. זה כל הדוחות שהיו בידי. בדיוק על זה אני מלין.
ש. אתה מנהל למה לא ביקשת את כל הדוחות.
ת. שאלה מצוינת, הנושא הזה היה פרוץ, לא חלה ההוראה להחתים אותי על כל טופס שהוא חותם, זה נכנס יותר מאוחר... ואז ביקשתי... וגם אז נעלמו חלק מהטפסים... אינם." (ההדגשה הוספה- א.ס.; עמוד 18 לפרוטוקול שורות 20-29)
לזאת יש להוסיף כי ספירות מלאי נעשות מידי שנה בשנה כך שלא ברור מדוע רק בשנה שלאחר סיום עבודתו של הנתבע שכנגד התגלו החוסרים הנטענים.
--- סוף עמוד 20 ---
לאור כל המקובץ, מצאנו כי התובעת שכנגד לא הוכיחה במידה הנדרשת כי התובע הוא שגרם לחוסרים במחסן ובכל מקרה, לא בשיעור לגביו טוענת. לאור האמור יש לדחות התביעה שכנגד גם ברכיב זה.
39. סוף דבר
א. הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים:
גמול בגין עבודה בשעות נוספות 124,497 ש"ח .
פיצוי בגין פיטורים שלא כדין 16,000 ש"ח .
כל הסכומים ישאו ריבית והצמדה כחוק מיום 1.2.2012 ועד התשלום בפועל.
ב. התביעה שכנגד נדחית.
ג. הנתבעת תישא בהוצאות התובע בסך 15,000 ש"ח. סכום זה ישא ריבית והצמדה כחוק מהיום עד התשלום בפועל.
ניתן היום, א' שבט תשע"ו, (11 ינואר 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
נציגת ציבור (עובדים)
גב' רחל מוגרבי אילן סופר
סגן נשיאה נציגת ציבור (מעסיקים)
גב' סמדר פלד