נוסף על כך, טענה הנתבעת כי התובע התנהל באופן בלתי מקצועי וגרם לחוסרים
רבים במחסן ובהתאם עתרה לפיצוי בגין חוסרים אלו.
הכרעה
6. בפתח הדברים נציין כי הגענו לכלל הכרעה לפיה התובע זכאי לגמול בגין עבודה בשעות נוספות ולפיצוי בגין פיטורים שלא כדין. כמו כן מצאנו כי יש לדחות התביעה שכנגד. להלן נפרט נימוקינו.
פיטורי התובע
7. התובע טוען כי פוטר מעבודתו על אתר, מבלי שנערך לו שימוע כנדרש ומשכך עתר לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין. הנתבעת טוענת כי התובע פוטר עקב חוסר שביעות רצון מתפקודו לאחר ששוחחה עימו בנושא פעמים מספר ועימתה אותו עם טענות אלו.
--- סוף עמוד 3 ---
8. על פי הדין, מטרתה של זכות השימוע היא לאפשר לעובד להזים את הטענות כלפיו ולנסות לשכנע את המעסיק שלטענות אין בסיס, או שאינן חמורות באופן המחייב את פיטוריו (דב"ע נו/ 3-31 מדינת ישראל – בונה, 26.9.96; ע"ע (ארצי) 1027/01 גוטרמן – המכללה האקדמית עמק יזרעאל, פד"ע ל"ח 448 (2003)).
עוד נפסק כי "על מנת לקיים את חובת השימוע, אין משמעות הדבר כי חייבים להתקיים 'כללי טקס' צורניים מסויימים. השאלה האם מולאה חובת השימוע נגזרת בכל מקרה מנסיבותיו הוא. ... לא כל 'פגם' בשימוע בהכרח יש בו כדי להצדיק מתן פיצוי- כל מקרה צריך להבחן בנסיבותיו." (ע"ע (ארצי) 554/09 צבר ברזל הספקה ושיווק מתכת בע"מ – שמיר, (13.1.11); ראו גם ע"ע (ארצי) 701/07 חברת החשמל לישראל בע"מ – תורג'מן ( 3.3.09)).
(על עקרונות הפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, ראו ע"ע (ארצי) 43380-06-11 פלוני – אלמונית, 9.12.14 (ראו גם הנפסק בע"ע (ארצי) 573/09 זיידמן – אי סי איי טלקום בע"מ, 16.12.10; ע"ע (ארצי) 662/08 רובין – אפקון ייצור והתקנות דרום בע"מ, 26.10.10).
9. התובע טען כי ביום 8.1.12 זומן במפתיע למשרדו של מנכ"ל הנתבעת, מר רוזנפלד, ובמסגרת אותה שיחה הודיע לו האחרון כי הוא שבע רצון מתפקודו. בהמשך הבהיר לו רוזנפלד כי הוא מפוטר מעבודתו על אתר, וכי הוא נדרש להמשיך בעבודה שלושה ימים נוספים עד לניתוק היחסים בין הצדדים. כך, מר רוזנפלד הציע לתובע מיוזמתו הוא כי יעביר לידיו מכתב המלצה, המעיד על שביעות רצונו מתפקודו (סעיפים 20-21 לתצהיר התובע).
התובע הקליט את שיחה זו מתחילתה וזו הוצגה במסגרת ההליך (ראו הודעת
התובע מיום 25.3.14).
התובע טען כי פיטוריו נבעו מהתנכלות של בעלי החברה מר חיים סלטי ומקורבו, עובד הנתבע, מר משה סולומונוב.
11. כפי שנפרט להלן מצאנו כי בשיחת הפיטורים התמצו טענותיו של מנכ"ל הנתבעת בתחום יחסיו הבינאישיים של התובע ונדונה גם סוגיית התערבותו של התובע בתחומים שלא היו תחת אחריותו. כך, התובע עומת עם טענות אלו
--- סוף עמוד 4 ---
כנדרש ואף היה מודע להן. עם זאת ניתן לראות כי בשיחה זו לא נשטחו בפני התובע כל טענות הנתבעת, אשר פורטו בהרחבה במסגרת ההליך שלפנינו. מנכ"ל הנתבעת הסביר כי עשה כן על מנת "למזער נזקים" וכן הבהיר כי הדברים שמסר לתובע במהלך אותה שיחה לא היו מדויקים (עמוד 15 לפרוטוקול שורות 1-14). כמו כן ניתן לראות כי התובע לא זומן לשיחת הפיטורים באופן רשמי ואף לא הובהר לו פשרה והטענות שיתבררו במסגרתה מראש.
הנתבעת טענה כי לא היתה שבעת רצון מתפקודו של התובע הן המקצועי לאור חוסרים שנמצאו במחסן, והן נוכח יחסיו הבינאישיים המעורערים עם יתר העובדים והעובדה שהתנהל כלפי הסובבים אותו באופן כוחני.
לתמיכה בטענת הנתבעת בדבר יחסיו של התובע עם יתר עובדיה הוגשו מספר תצהירים מטעם אורנית בלאס, פקידת הנהלת חשבונות בנתבעת, ראובן קפרי ורונן טולדנו, אשר הועסקו בעבר בנתבעת ועדותם נשמעה בפנינו. כמו כן הוגשו שלושה תצהירים נוספים מטעם אדיר נחמני, שמואל טייב ואלון ירושלמי. משאלו לא התייצבו להעיד בפנינו, התצהירים נמשכו מתיק בית הדין.
נוסף על כך טענה הנתבעת כי התובע קיבל טובות הנאה מספקים, כך בסמוך לסיום עבודתו קיבל התובע מחשב נייד מאחד הספקים מבלי שעדכן את מנהליו בנושא ומשכך, המחשב נלקח על ידי מר רוזנפלד.
כמו כן טענה הנתבעת כי התובע חתר תחת מנהלו, מר רוזנפלד, וחיבל במעמדו
תוך זלזול בהוראותיו.
עוד טענה הנתבעת כי החליטה על שינוי ארגוני במסגרתו החליט מנהלה, מר רוזנפלד, לשמש כקניין ואף החל לשמש כאחראי ישיר על ביצוע ספירות המלאי במחסן (סעיפים 33-52, 58-63 לתצהיר רוזנפלד).