--- סוף עמוד 19 ---
יש לבחון בהתאם להגדרת "שכר" בצו ההרחבה. שם, בסעיף 6(ב) נקבע "השכר המבוטח של העובד לצורך ביצוע ההפרשות הוא שכר העובד ורכיביו כמשמעם בחוק ובתקנות פיצויי פיטורים, עד התקרה המפורטות בסעיף קטן ג'". עוד בהתאם למפורט בצו ההרחבה, תקרת השכר להפקדות לקרן פנסיה על פי סעיף 6(ג), היא השכר המשולם לעובד או השכר הממוצע במשק, לפי הנמוך.
92. כעת, עלינו לבחון מהם רכיבי שכר עבודה בחוק פיצויי פיטורים. רכיבי השכר שיובאו בחשבון לעניין חישוב פיצויי פיטורים נקבעו בתקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) התשכ"ד-1964, והם: שכר יסוד; תוספת ותק; תוספת יוקר המחיה; תוספת משפחה; תוספת מחלקתית או תוספת מקצועית. בתקנה 1(ג) שם נקבע כי "לא היה שכר העובד משתלם לפי הרכיבים המנויים בתקנת משנה (א) או לפי חלק מהם, יובא בחשבון שכרו שכר העבודה הרגיל ללא תוספות".
93. קבענו לעיל כי הבונוס החודשי ששולם לתובעת הוא חלק אינטגרלי משכר היסוד שלה. השכר המבוטח של התובעת היה 7,000 ₪ [71]. נציין כי עיון בנספח ט' לתצהירה- דו"ח הפרשות פנסיוניות, מלמד כי בחודשים 8/2017 – 12/2017 המשכורת שעל בסיסה הופקדו הכספים הייתה נמוכה, לצד זאת, ניכר שלאחר מכן בוצעו הפקדות נוספות. התובעת לא טענה כי יש חסרים בהפקדה זו.
94. יצוין, כי צירוף הבונוס החודשי לשכר המבוטח של התובעת אשר כולל, שעות נוספות גלובליות, מעלה כי שכרה של התובעת היה גבוה משמעותית מהשכר הממוצע במשק, על כן, התובעת זכאי להפרשות לפנסיה על הפער בין השכר הממוצע במשק בתקופת העסקתה ובין השכר המבוטח בסך 7,000 ₪.
95. אין חולק כי לתובעת היתה קיימת קופת פנסיה בתחילת עבודתה בנתבעת ועל כן, בהתאם להוראות צו ההרחבה, התובעת זכאית להפקדות לקופת הפנסיה מיום עבודתה הראשון. כך, שבתחשיב זכויותיה של התובעת לפנסיה יש להביא בחשבון גם את חודש 7/17, עם זאת התובעת עבדה רק 13 ימים בפועל וזאת מיום 12.7.17. עיון בדו"ח ההפקדות מחברת ביטוח הפניקס מעלה כי עבור חודש זה הנתבעת לא ביצעה הפקדות. התובעת זכאית להפקדות על פי הפירוט הבא:
מס' חודש שכר מבוטח השכר הממוצע במשק פער בין השכר המבוטח לבין השכר הממוצע במשק תחשיב לפי 12.5%
1 יול-17 3,640 4,962 1,322 165
2 אוג-17 7,000 9,543 2,543 318
3 ספט-17 7,000 9,543 2,543 318
4 אוק-17 7,000 9,543 2,543 318
5 נוב-17 7,000 9,543 2,543 318
6 דצמ-17 7,000 9,543 2,543 318
7 ינו-18 7,000 9,802 2,802 350
8 פבר-18 7,000 9,802 2,802 350
9 מרץ-18 7,000 9,802 2,802 350
10 אפר-18 7,000 9,802 2,802 350
11 מאי-18 7,000 9,802 2,802 350
12 יונ-18 7,000 9,802 2,802 350
13 יול-18 7,000 9,802 2,802 350
14 אוג-18 7,000 9,802 2,802 350
15 ספט-18 7,000 9,802 2,802 350
16 אוק-18 7,000 9,802 2,802 350
17 נוב-18 7,000 9,802 2,802 350
18 דצמ-18 7,000 9,802 2,802 350
19 ינו-19 7,000 10,139 3,139 392
20 פבר-19 7,000 10,139 3,139 392
21 מרץ-19 7,000 10,139 3,139 392
22 אפר-19 7,000 10,139 3,139 392
23 מאי-19 7,000 10,139 3,139 392
סה"כ 7,920
96. בהתאם לקביעתנו לעיל, התובעת זכאית לתשלום הפרשי ההפרשות לפנסיה ולפיצויים בסך 7,920 ₪.
פיצוי בגין פגיעה בדמי לידה
התובעת טענה כי אי תשלום הבונוס הרבעוני פגע בגובה דמי הלידה שלה שכן הוא לא נלקח במסגרת חישוב דמי הלידה המגיעים לה. התובעת טענה כי אילו הנתבעת שילמה לה את הבונוס הרבעוני, אזי דמי הלידה שלה היו עומדים על סכום של 78,135.75 ₪, אולם משלא שולמו לה, היא קיבלה דמי לידה בסך של 68,737 ₪ בלבד. משכך, התובעת תבעה פיצוי בגובה הנזק שנגרם לה בגין רכיב זה בסך של 9,399 ₪[72].
97.