--- סוף עמוד 10 ---
ואילו הייתה יודעת על כך היא הייתה מתנגדת לשינוי זה. בנוסף לכך, התובעת טענה כי היא לא התנהגה כמי שהסכימה לשינוי תנאי העסקתה, אלא בהתחלה היא סברה שהבונוס הרבעוני לא משולם לה בתום לב ולפיכך הסתפקה בהעלאת הנושא מעת לעת בשיחות אגב[40] . ובהמשך, החלה לחוש באי נוחות עם התשובות שניתנו לה ביחס לכך, אך מעולם לא נאמר לה שהיא לא זכאית לבונוס זה[41] . לאחר מכן, התובעת ציינה כי היא החלה לחוש שאם תעמוד על זכותה בעניין, היא עלולה למצוא את עצמה ללא עבודה[42], והנה לראיה, כאשר דרשה לקבל את הבונוס הרבעוני על פי הסכם ההעסקה, היא זומנה לשימוע.
52. התובעת טענה כי בהתאם לעדותו של מר דור חי, הזימון לשימוע לא היה כפי שהצהיר, כדי לשנות את תנאי העסקתה, אלא בשל עמידתה על קבלת הבונוס הרבעוני.
53. הנתבעת טענה כי הובהר לתובעת שתכנית התמריצים לא תישאר במתכונת שנקבעה בהסכם ההעסקה וכי עומדות בפניה שתי חלופות – האחת, להגדיר את המונח "אירוע" לפי מינימום 30 משתתפים מוזמנים מראש, דבר שיוביל בהכרח להפחתה דרמטית בסכום הבונוס החודשי והרבעוני כאשר שניהם נגזרים מסכום מכירות אירועים. השנייה- להותיר את חישוב הבונוס החודשי במתכונת הראשונית ולוותר על הבונוס הרבעוני. עוד נטען כי התובעת הסכימה לתנאי זה, ולראיה במשך כל תקופת עבודתה לא פנתה בדרישה לתשלום בונוס רבעוני [43]. הנתבעת לא פירטה את המועדים בהם "הובהר" האמור לתובעת. בנוסף, הנתבעת הפנתה להסכמה בין הצדדים בהסכם ההעסקה לפיה טבלת הבונוסים תקפה לחצי שנה.
54. הנתבעת טענה כי זימנה את התובעת לשימוע לפני שינוי תנאי העסקתה וזאת בשל הצורך לגייס עובד/ת נוספים לתפקיד שיווק האירועים וכתוצאה מכך לשנות את הסכם ההעסקה הקובע כי התובעת זכאית לעמלות גם בגין מכירות של עובדים אחרים. כמו כן, הנתבעת הודיעה לתובעת במסגרת הזימון לשימוע כי בכוונתה להגדיר מחדש מספר משתתפים מינימלי בכל אירוע עבורו משולמת עמלה, כך שרק אירוע בו ישתתפו משתתפים מעל המינימום יזכה את התובעת בעמלה. עוד צוין כי השימוע כלל לא עסק בנושא הבונוס הרבעוני מאחר שהיה ברור לצדדים כי הבונוס הרבעוני בוטל לפני זמן רב, וממילא במשך כשנתיים בעבודה התובעת לא פנתה בדרישה לתשלום הבונוס הרבעוני[44].
55. כך, לשיטתה של הנתבעת, במסגרת תגובתה לזימון לשימוע, התובעת הודתה כי לאחר השיחה בחודש 2/19 היא לא פנתה בבקשה לתשלום הבונוס הרבעוני ולא העלתה כל דרישה בעניין[45].
56. הנתבעת טענה כי למעלה משנתיים בהם המשיכה התובעת ליהנות מבונוסים חודשיים גבוהים, היא החליטה לעזוב את עבודתה בשל רצונה לטפל בילדתה, ורק לאחר התפטרותה, הגישה תביעה ודרשה תשלום רטרואקטיבי של הבונוס הרבעוני, על אף שהובהר לה כי הבונוס האמור בטל. הנתבעת ציינה