כלל זה, המצמצם את התערבות בית המשפט לעילות ההתערבות המינהליות, תקף במיוחד אם החלטת הרשות המינהלית מושתתת על המלצת גורם מקצועי, כפי שנעשה בנסיבות הנדונות שבהן לגבי ההיבטים המקצועיים הונחה לפני הרכב ועדת השימוע חוות דעתם המקצועית של שלושה רוקחים מחוזיים. בנסיבות אלו הכלל הוא אפוא, כי "כל עוד החלטת הרשות אינה חורגת ממיתחם הסבירות, כלומר כל עוד מדובר בהחלטה שרשות מינהלית סבירה הייתה יכולה לקבל, לא יתערב בית-המשפט בהחלטה (...) כך בדרך כלל, וכך במיוחד כאשר הרשות המינהלית משתיתה את החלטתה על בסיס חוות-דעת מקצועיות של גורמים מקצועיים (...). מקום שהפעילה הרשות מומחים מטעמה, לא ישים עצמו בית-המשפט מומחה..." (בקשת רשות ערעור מנהלי 3186/03 מדינת ישראל נ' עין דור, פ"ד נח(4) 754 (2004), כבוד השופטת ד' ביניש, פסקה 9 וכן הפסיקה שם).
- בטענותיהם לפני עורכי השימוע ובעתירה הנדונה, העלו העותרים כמעט כל עילה מינהלית אפשרית כמצדיקה התערבות בהחלטה. לאחר שעמדנו בהרחבה על ההיבט העובדתי, נבחן את טענותיהן הרבות של העותרים.
- עריכת השימוע בכתב ולא בעל-פה: חרף היתרונות שלעתים עשויות להיות להליך שימוע בעל-פה, אין הכרח לערוך שימוע דווקא בדרך זו. כפי שנקבע לא אחת, "את חובת השימוע (...) ניתן להגשים במספר רב של דרכים ובדרך כלל, הרשות המינהלית תצא ידי חובתה באפשרה שימוע בכתב כאשר רק בנסיבות מיוחדות עשויה חובת השימוע לחייב את הרשות המינהלית לקיים שימוע בעל-פה" (ההדגשה במקור) (בית דין גבוה לצדק 10307/08 איגוד חברות הפרסום נ' הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (8.12.2008), כבוד השופט י' דנציגר, פסקה 5; בית דין גבוה לצדק 6339/05 מטר נ' מפקד כוחות צה"ל בחבל עזה, פ"ד נט(2) 846 (2005), כבוד הנשיא א' ברק, פסקה 11; בית דין גבוה לצדק 976/07 קלגן מוצרי פלסטיק בערעור מיסים נ' מרכז השקעות על פי החוק לעידוד השקעות הון (29.12.2011), כבוד השופט א' רובינשטיין, פסקה כט).
בנסיבות הנדונות ההזמנה לשימוע כללה את כל הטענות שהועלו כלפי העותרים והתנהלותם, הועברו אליהם כל המסמכים הרלוונטיים וניתנה להם הזדמנות מלאה להשיב לכל הטענות ולעשות כן במועד שהתאים להם, לאחר מספר אורכות שניתנו. העותרים אמנם השיבו לכל הטענות, תחילה העבירו תשובות חלקיות ובסופו של דבר הגישו מכתב ארוך מפורט ומלא ואף צירפו אליו נספחים. עיון בהחלטה בשימוע מעלה כי אמנם כל טענותיהם הרבות של העותרים נבחנו לעומק ונדונו בהרחבה, כך שלא קופחה כל זכות של העותרים בשל עריכת השימוע בכתב ולא בעל-פה.
- הטענה בדבר תיקון הליקויים: העותרים טענו כי הליקויים שנמצאו בביקורת ובבדיקות הנוספות שנערכו תוקנו. בכלל זה הפנו לכך שלאחר מינוי רוקחת אחראית חדשה (ג'בארין), ניתן לסניף בטבריה אישור עיסוק בקנביס, שתוקפו עד יום 10.12.2024.
בעניין טענה זו מקובלות עליי טענות המשיבים כי כלל הליקויים שעמדו בבסיס הליך השימוע הצטברו לאחר מתן הרישיון בעקבות מינוי הרוקחת האחראית וכי רק על חלקם נמצאו קודם. בכלל זה, נמצאו רישומים שלא כדין, פערים בניהול הרישומים בדבר עיסוק בקנאביס (המחייב רישום בפנקס המרשמים ובפנקס הסמים המסוכנים), באופן שהעלה חשש לגבי מהימנותם, ורישומים שלא באמצעות הרוקחת האחראית. נמצאו החזרה להשמדה ללא אישור וללא תיעוד מלא וכן נמצא חוסר בקנביס בהשוואה לרישומים. בנוסף לכך, בהליך משמעתי נגד הרוקח האחראי הקודם, הוא הודה שבסניף בטבריה נופקו תכשירי קנאביס שלא באמצעות רוקח, אלא באמצעות עובד אחר. כמו כן, נמצאו חפצים האסורים בהחזקה על-פי פקודת הסמים. כל זאת כמפורט בהחלטה בשימוע.