לבסוף נעיר, כי אף לא נמצא מקום להידרש את אותם פסקי-דין שהוזכרו בטענות העותרים, שעניינם רישוי בענף הרכב או שעניינם מצב של הפרה יחידה וכדומה.
- טענת השיהוי: טענת השיהוי נוגעת לחלוף הזמן בין הביקורת בסניף בטבריה ביום 30.3.2023 לבין מתן ההחלטה בשימוע, מיום 25.7.2024. כך בעוד שהעותרים טענו כי בין שני המועדים חלו שינויים משמעותיים, לרבות מינוי רוקחת אחראית חדשה בחודש נובמבר 2023 וכי בדצמבר 2023 ניתן לסניף בטבריה רישיון עיסוק שהוא בתוקף עד יום 10.12.2024.
המשיבים הסבירו את חלוף הזמן בפעולות רבות אשר נעשו בין שני המועדים, אשר הובילו לכך שההזמנה לשימוע נשלחה אל העותרים רק ביום 7.4.2024. בכלל זה נדרשה מעורבות מחוזות שונים של הרוקחות המחוזית, ריכוז התלונות והליקויים שנמצאו בסניפי הרשת, הכנת ההזמנה לשימוע, המתנה לקבלת מלוא תגובות העותרים ועוד. כמו כן נטען, כי לא היה במינוי הרוקחת האחראית כדי לרפא את כל הליקויים ומכל מקום, העותר מנע ממנה להעביר את המסמכים אשר נדרשו כדי לבחון את מלוא טענותיהם של העותרים. מסמכים אלו הועברו בסופו של דבר רק בעקבות החלטת בית המשפט בעתירה מנהלית (נצרת) 18486-03-24 (עתירה שכמפורט לעיל, נמחקה ביום 10.4.2024).
בחינת כלל העובדות, לרבות כעשר עתירות מינהליות שהגישו העותרים בין מועד הביקורת בסניף בטבריה לבין מתן ההחלטה בשימוע, מחלישים מאוד את טענת השיהוי. לכך יש להוסיף את העובדה שההחלטה בשימוע אינה נשענת רק על ממצאי הביקורת מחודש מרץ 2023, אלא גם על ממצאים חמורים נוספים, שפורטו מעלה. בכלל זה, הפעלת בית מרקחת ללא רוקח אחראי מאושר; מניעת העברת דו"חות אל משרד הבריאות; הפרעה לביקורות; מסירת קנביס למטופלים שלא באמצעות רוקח; שיבוש תיעוד בבתי המרקחת; העותר מנע מהרוקחת האחראית להעביר מסמכים שנדרשו; העברת קנביס להשמדה ולבתי מסחר ללא אישור היק"ר והרוקח המחוזי באופן שפגע בפיקוח ובבקרה הדרושים.
לבסוף, כפי שאף נאמר בתשובת המשיבים, לא מן הנמנע כי לא היה מקום לחידוש רישיון העיסוק של הסניף בטבריה. נראה כי הרישיון חודש מאחר שבעת חידושו בסוף שנת 2023, טרם התגבשה החלטה בהליך השימוע. כך או אחרת, בין אם הייתה זו החלטה נכונה ובין אם הייתה שגויה, אין בכך כדי לשלול את תוצאת השימוע המסודר שהתנהל בעניין העותרים.
- ניגוד עניינים ודעה קדומה: לאורך כל ההליכים וגם עתה, נעשה ניסיון מצד העותרים ובאופן מיוחד מצד העותר, להציג את הליך השימוע ואת מה שקדם לו ככזה הנובע מעוינות שיטתית מצד הרוקח המחוזי במחוז הצפון. טענות אלו נדונו ונבחנו כבר בעבר ובין השאר, במכתבו של מנכ"ל משרד הבריאות מיום 20.6.2022, אשר דחה את טענותיו של העותר. זאת לאחר שהוא מצא כי טענותיו נעדרות כל בסיס, נסמכות על שמועות וניכר כי מטרתן הטלת דופי בגורמי המקצוע במשרד כדי לרפות את ידיהם וכדי למנוע מהם למלא את תפקידם.
העותרים לא הצליחו לבסס את טענותיהם בדבר ניגוד עניינים של מי מהרכב השימוע. אף עולה חשש כי חלף התמקדות בהחלטה בשימוע לגופה, נעשה ניסיון לעסוק גם את הרכב השימוע. מכל מקום, עם הרכב ועדת השימוע נמנו שלושה גורמי מקצוע בכירים במשרד הבריאות, אשר את מסקנותיהם הם סמכו בין השאר, גם על חוות-דעתם של שלושה רוקחים מחוזיים במחוזות אחרים, שכלל לא עסקו בענייניהם של העותרים. בכל אלו היה כדי להבטיח את מתן ההחלטה בשימוע ללא כל חשש לניגוד עניינים כלשהו או למשוא פנים. לפיכך גם טענותיהם אלו של העותרים נדחות.
- פסילת ראיות שעמדו בבסיס השימוע: העותרים טענו כי יש לפסול את ממצאי הביקורת בשל שני פגמים שעליהם הצביעו ואשר בדיקתם מעלה כי אין ממש בטענות העותרים בעניין זה.
פגם נטען אחד הוא כי צוות הביקורת לא ענד תגי זיהוי בעת עריכת הביקורת וזאת בניגוד לסעיף 60כח בפקודת הרוקחים, שכותרתו "חובת הזדהות". הוראה זו אמנם קובעת כי מפקח רשאי להשתמש בסמכויותיו רק בעת מילוי תפקידו, בעודו "עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו" ועוד שבידו תעודה המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו. אף שהמשיבים אישרו כי ככל הנראה צוות הביקורת לא ענד תגי זיהוי, לא נמצא מקום להתערב בהחלטה בשימוע כי לא היה מקום לפסילת הביקורת מטעם זה. זאת גם מהטעם שצוות הביקורת הזדהה באופן מלא עם הגעתו אל הסניף בטבריה וגם בשל ההיכרות המוקדמת שהייתה לעובדי המקום עם צוות הביקורת. במצב זה תכלית הצורך בענידת תגי הזיהוי מולאה ולכן חרף אי ענידתם, נראה כי לא היה זה אלא פגם טכני שאינו פוסל את הביקורת שנערכה.