"במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב".
סעיף 12(ב):
"צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום-לב חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה, והוראות סעיפים 10, 13 ו-14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, יחולו בשינויים המחוייבים"
כבר נפסק כי הפרת חובת הגילוי בשלב הטרום-חוזי, ובין היתר בנוגע למצבו התכנוני של נכס, עולה כדי הפרת חובת תום-הלב במשא ומתן המעוגנת בסעיף 12(א) הנ"ל, וכי "התנהגות בתום-לב בעת משא-ומתן לצורך כריתת חוזה משמעה התנהגות ביושר ובהגינות, היינו חובה שלא להטעות את הצד האחר על-ידי אי-גילוי מידע חשוב לשיקוליו" (ערעור אזרחי 838/75 חיים ספקטור נ' יוסף צרפתי [נבו] (30.11.1977), ערעור אזרחי 4739/19 ש.י מיטב השקעות ייזום ובניין בערעור מיסים ואח' נ' זר תחנות דלק בערעור מיסים [נבו] (19.7.2020)). על כן, עם הפרת חובת הגילוי על ידי הנתבעת כמתואר לעיל, זכאי התובע להיפרע ממנה פיצויים, מכח סעיף 12(ב) לחוק החוזים.
- מקור נוסף לסעד הפיצויים ניתן למצוא בדיני ההפרה, וליתר דיוק בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן "חוק התרופות").
סעיף 1 לחוק התרופות מגדיר "הפרה" - "מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה"
סעיף 10 לחוק התרופות קובע כדלקמן:
"הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה"
בענייננו הוכח כאמור כי הנתבעת מכרה לתובע חלל אטום הבנוי ללא היתר בניה כחוק בניגוד למהות הממכר כפי שתואר בהסכם המכר, ובכך היא הפרה את ההסכם עמו, ועליה לפצותו בגין הנזק שנגרם לו עקב ההפרה הנ"ל ותוצאותיה, מכח סעיף 10 לחוק התרופות.
- המסקנה היא אפוא, שבמישור החוזי, התובע זכאי לפיצויים מאת הנתבעת בגין הנזק שנגרם לו עקב הפרת חובת הגילוי מכח סעיף 12 לחוק החוזים, או עקב הפרת הסכם המכר מכח סעיף 10 לחוק התרופות.
- במישור הנזיקי - סעיף 56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] שכותרתו "הטעיה" קובע כדלקמן:
"תרמית היא הֶצֵג כוזב של עובדה, בידיעה שהיא כוזבת או באין אמונה באמיתותה או מתוך קלות ראש, כשלא איכפת למציג אם אמת היא או כזב, ובכוונה שהמוטעה על ידי ההיצג יפעל על פיו; אולם אין להגיש תובענה על היצג כאמור, אלא אם היה מכוון להטעות את התובע, אף הטעה אותו, והתובע פעל על פיו וסבל על ידי כך נזק ממון"