בענייננו, שוכנעתי כאמור, במידה הדרושה בהליך זה, כי במועד עריכת הסכם המכר, ובמטרה להוציא את העסקה אל הפועל, הנתבעות הציגו את "הדירה" בפני התובע כ"דירה" לכל דבר ועניין, הבנויה על פי היתר כחוק, חרף ידיעתן כי מדובר בחלל אטם הנעדר היתר בניה כדין. התובע הסתמך על מצג כוזב זה ורכש את "הדירה" וסבל על ידי כך נזק ממון. על כן מתגבשות יסודותיה של עוולת ההטעיה שבסעיף 56 לפקודת הנזיקין, ועל הנתבעות חלה החובה לפצות את התובע בגין הנזק שנגרם לו עקב מעשה ההטעיה/התרמית הנ"ל. לעניין חבותה של עו"ד מנור כלפי התובע בגין עוולת "ההטעיה/התרמית", בקשות עירייה אחרות 37/86 משה לוי ואח' נ' יצחק יחזקאל שרמן ואח' [נבו] (10.09.1990) (להלן "פרשת לוי") נפסק כי:
"החבות בנזיקין נובעת בראש ובראשונה מעוולת הרשלנות ..... אולם היא אינה מצטמצמת בכך; שכן עורך הדין, ככל אדם אחר, יכול שיישא באחריות כלפי פלוני בשל מעשה תרמית והטעיה, לפי סעיף 56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], או בשל נגישה על-פי סעיף 60 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], או, למשל, בשל הפרת חובה חקוקה, על-פי סעיף 63 לפקודה הנ"ל"
- רשלנות מקצועית
בנוסף לעוולת "ההטעיה", התביעה כנגד עו"ד מנור מושתתת גם על עילה של רשלנות מקצועית.
עו"ד מנור טענה להגנתה כי אין לייחס לה רשלנות מקצועית, שכן היא הסבירה לתובע כי השירות המשפטי שניתן על ידה אינו כולל את בדיקת המצב התכנוני של הדירה, וכי עליו לבדוק מצב זה באמצעות איש מקצוע מטעמו, תוך שהיא מפנה לסעיף 4 להסכם המכר אשר צוטט בסעיף 23 לעיל.
אינני מקבלת טענה זו.
ראשית - לא שוכנעתי כאמור כי עו"ד מנור הסבירה לתובע כי עליו לבדוק את המצב התכנוני של הדירה, לרבות את משמעותה ו/או חשיבותה של בדיקה זו, עובר לרכישת הדירה. התובע התייחס לסוגיה זו בחקירתו הנגדית באומרו את הדברים הבאים:
"ש: ..... בסעיף 4 להסכם ..... כתוב שחובה עליך לבדוק את המצב התכנוני, בדקת את המצב התכנוני?
ת: בדקתי בעירייה מה שהייתי יודע שצריך לבדוק, כמו שהעיד פה השמאי וולקן שבודקים את הדברים האלה, ארנונה, מים, נסח טאבו, הדברים האלה בדקתי אותם ונתתי לעוה"ד שלי לבדוק את הדברים האחרים, כך ככה ידעתי שעושים עסקה כשהייתי בן 33" (עמ' 41 ש' 38-34, עמ' 42 ש' 2-1)
בנוסף מפנה לעדותו אשר צוטטה בסעיף 24 כדלקמן:
"אני קראתי והבנתי אותו כמו שהבנתי אותו שמולי עוה"ד שמייצגת אותי, לכל הפחות היא הייתה אומרת לי ארז תקרא אבל תיקח את זה הביתה תבדוק, תיקח יום יומיים, או שמא מדגישה בפניי באופן פוזיטיבי כפי שמתחייב מעוה"ד, להגיד לי עזוב תעצור לך תיקח מישהו שיבדוק לך את זה, מהנדס, שמאי מישהו שיבדוק את זה, היא לא עשתה את זה" (עמ' 42 ש' 39-35)