אולם מחומר הראיות ועל יסוד עדותו של אפרתי ניתן לקבוע, כי בזמן אמת שילון לא כפר בהתחייבותו לשתף את התובעת בתכנון, שאם לא כן, לא היה נדרש לבקש זאת מאפרתי. עוד ניתן לקבוע כי הנתבעת לא כל העניקה חשיבות להסכמות שניתנו על ידה, ולא טרחה להביאן לידיעת הגורמים המבצעים. והדברים עולים בקנה אחד עם התנהלותה של הנתבעת והפרותיה את ההסכם לאורך תקופת ההסכם.
עדויות עדי הנתבעת
- בהקשר זה אציין, כי עדות נציגי הנתבעת לא הותירה רושם מהימן ומצאתי בהן סתירות וחוסר התאמות אשר מקשות על קבלת גרסתה של הנתבעת: כך אפרתי העיד כי מדובר היה ב"שיפוץ קוסמטי" (עמ' 38 ש' 4 - 8) בעוד בזמן אמת כתב כי מדובר היה ב"שיפוץ כולל ומסיבי" (נספח ד' לתצהיר התובעת). עוד העיד כי מדובר היה בשיפוץ בן חודש בלבד (עמ' 38 ש' 21) כאשר ברור מתכתובות הצדדים כי השיפוץ נמשך עד אוגוסט. עוד העיד אפרתי כי הם הסירו אריח אחד שהיווה מפגע בטיחותי, אך הודה כי בסופו של דבר הסירו את התקרה כולה, אולם עדיין לשיטתו מדובר היה במפגע קוסמטי בלבד (עמ' 39 ש' 6 - 10). ברור לכל, כי לא ניתן להפעיל מספרה, או כל עסק, לאורך זמן, ללא תקרה.
- עדותו של שילון היתה עדות לעומתית, אשר גלשה לעיתים גם להרמת קול. עדותו התאפיינה בתשובות כלליות, ועל אף שנשאל שאלות ממוקדות, בחר שלא להשיב תשובות ברורות לשאלות שנשאל בניסיון להתחמק ממתן תשובה ברורה (וראו לדוגמא בעמ' 55 ש' 34 - 38; עמ' 56 ש' 7 - 8; עמ' 58 ש' 30 - 36; עמ' 60 ש' 6 - 15 וכן בשורות 28 - 30). כאשר נשאל אודות תיקון הליקויים להם התחייבו בהתאם לסעיף 9 להסכם השיב כי חודש ועשרה ימים הם זמן סביר לתיקון שלושת הליקויים (עמ' 61 ש' 19 - 22). וכאשר נשאל על קריסת האריח ניסה לגמד גם את האירוע הזה: "קרסה תקרה לא קרסה התקרה, מדובר באריח אקוסטי שהסרנו אותו וסביב האירוע הזה אני מבין שרוצים לצאת מההסכם... ובוא נדבר על האירוע הזה עוד פעם על השני ג'וקים שהיו שם, על האבק צבע ועל האריח הקוסמטי שהסרנו" (עמ' 62 ש' 6 - 11). זאת כאמור כאשר אפרתי הודה כי הסירו את התקרה לאחר מכן. עדותו גם סתרה את עדות אפרתי בנקודות מהותיות נוספות: כך כאשר נשאל מדוע לא עדכנו את התובעת בדבר השיפוץ השיב "לא היה תאריך והוא לא היה שיפוץ משמעותי וזהו ואפשר ונתקדם מהנקודה הזו" (עמ' 56 ש' 34 - 35), וזאת כאמור בניגוד לעדותו של אפרתי אשר העיד כי השיפוץ היה מתוכנן מזה שנתיים וכי לקראת סוף מרץ ידעו אודות לוחות הזמנים לביצוע (עמ' 36 ש' 31 - 33).
- ניכר היה בעדותם הניסיון להקטין ולהמעיט תוך התאמת האמת לצורך ההליך. שילון העיד: ".... בסופו של דבר המשא ומתן של דף וחצי הזה שהיא משלמת 2,000 ₪ בחודש..." (עמ' 56 ש' 17 - 19). והדברים משקפים את הלך רוחם של נציגי הנתבעת. במסגרת כלל עסקיה הענפים, היא לא העניקה חשיבות מרובה להסכם מול התובעת, ועל כן גם לא העניקה חשיבות רבה לקיומם של תנאיו במועד או בכלל.
- אולם גם אם מדובר בנתבעת בעלת סניפים רבים ועסקים מסועפים גם אם בראיית הנתבעת מדובר בהסכם שולי וזניח, הרי שבעיני התובעת הוא משלח ידה ומטה לחמה. הסכם הוא הסכם, והתחייבויות יש לקיים.
זכות הביטול
- הסכם אשר הופר בהפרה יסודית קיימת לנפגע הזכות לבטלו, תוך השבת שווי התמורה שקיבל כל צד בגין ההסכם וכן עומדת לו הזכות לפיצויים בגין ההפרה (סעיף 2 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א- 1970 להלן: "חוק החוזים תרופות"). ככל שמדובר בהפרה לא יסודית, מעשה או מחדל בניגוד למוסכם בחוזה, צד שנפגע מההפרה חייב לתת לצד המפר הזדמנות לתקן את ההפרה. ככל שזו לא תוקנה בתוך זמן סביר, יכול הצד שנפגע לבטל את החוזה על ידי הודעה לצד המפר בתוך זמן סביר מהרגע שניתנה לצד המפר הזדמנות לתקן את ההפרה (סעיפים 6 ו - 7 לחוק החוזים תרופות).
- התנהלות הנתבעת ונציגיה ממועד חתימת ההסכם ועד למועד ביטולו מעידה על אדישות כלפי אינטרסי התובעת וכלפי הסכמות אליהן הגיעו הצדדים. הנתבעת חתמה עם התובעת על הסכם שכירות החל מתחילת אפריל, מבלי ליידע אותה בדבר השיפוץ המתוכנן. הנתבעת לא פעלה כדי לתקן את הליקויים המצויים בהסכם במועד, אלא באופן חלקי ובעיכוב. הנתבעת לא עשתה כל מאמץ כדי להאיץ את עבודות השיפוץ או כדי לאפשר לתובעת להפעיל את המספרה בתנאים סבירים במהלך השיפוץ. כפי שעולה מחומר הראיות, הפעלת המספרה במהלך תקופת השיפוצים נתקלה בקשים אובייקטיבים רבים, והחלטת התובעת שלא להפעיל את המספרה כאשר מסביבה אבק, לכלוך ורעשים היתה החלטה סבירה בנסיבות העניין.
- גם ההסכמות המאוחרות לא קוימו במועדן. נציגי הנתבעת לא ראו כל צורך לשתף את התובעת בתוכניות המספרה, לעדכן אותה בדבר השינויים המבוצעים או להתייעץ ביחס לציוד הנדרש.
- גם אם כל הפרה אינה עולה כדי הפרה יסודית, הרי שרצף ההפרות מהווה הפרה יסודית. מכל מקום, וכעולה מהתכתבויות הצדדים מזמן אמת התובעת לא מיהרה לבטל את ההסכם, אלא ניסתה להגיע להבנות שיאפשרו את פעילות המספרה באופן מקצועי, אולם גם ניסיונות אלו זכו להתעלמות מצד נציגי הנתבעת, אשר פעלו באופן חד צדדי בהתאם לשיקול דעתם הבלעדי.
- משניתנה התראה על הפרות ההסכם וניתנה לנתבעת שהות סבירה לתקנם, ומשלא תוקנו ההפרות ולא קויימו גם ההסכמות המאוחרות, הפעלת זכות הביטול על ידי התובעת נעשתה כדין.
שאלת הפיצוי