ערעור תיק כספי – עליון פי חוק (תל אביב) 59680-11-24 שי אלון – משרד הבטחון – ועדת תעסוקה

פסק דין

לפנינו ערעור על החלטת ועדת התעסוקה לפי חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט- 1949 (להלן "הוועדה", "החלטת הוועדה" ו"החוק" בהתאמה) מיום 3.11.2024.  הוועדה קבעה כי היא מתירה את פיטוריו של המערער לאחר תום שירות מילואים וזאת לאחר ששוכנעה שהפיטורים אינם קשורים לשירות המילואים שלו וכי הוכחו טעמים מיוחדים המצדיקים את הפיטורים.

רקע עובדתי נדרש כעולה מכתבי הטענות והחלטת הוועדה

1. המערער הוא אחד ממייסדיה של המשיבה 2, חברה לייצור ושיווק פסטות ומוצרי מזון מהמטבח האיטלקי (להלן: "החברה"). המערער שימש כמנכ"ל החברה וכחבר בדירקטוריון החברה.
2. בשנת 2019 נרכשו 51% ממניות החברה בידי חברת "תנובה" (להלן: "תנובה") אשר הפכה בעקבות האמור לבעלת השליטה בחברה. על רקע זה נחתם עם המערער ושותפו הסכם, מכוחו הוענקה להם אופציה למכור את יתרת מניותיהם לתנובה.
3. ביוני 2023 ביקשו המערער ושותפו לממש את אופציית המכירה, אז התגלעו מחלוקות בינם לבין תנובה בכל הנוגע לקביעת שווי המניות שבידם לצורך הרכישה. על רקע זה, יזמו המערער ושותפו מספר הליכים משפטיים נגד תנובה והדירקטורים מטעמה, אשר נכון למועד זה תלויים ועומדים בבית המשפט המחוזי (תיק אזרחי 65492-08-23, תיק אזרחי 54377-11-23, תיק אזרחי 25134-02-24, ר' פירוט בסעיף 28 להודעת הערעור).
4. במקביל, עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" נקרא המערער לשירות מילואים שראשיתו ביום ה-29.10.2023. כאמור בהחלטת הועדה, נכון לחודש ספטמבר 2024 שירת המערער למעלה מ-200 ימי מילואים (ר' פירוט בעמ' 15-16 להחלטת הוועדה).
5. ביום 2.5.2024 זומן המערער לשימוע לפני סיום העסקה, בהתאם להחלטת הדירקטוריון מאותו מועד (מכתב הזימון צורף כנספח 3 לכתב הערעור). בנימוקים שפורטו במכתב הזימון נכתב, בין היתר, כי על רקע המחלוקות בין המערער לתנובה ביחס לשווי המניות שבידו, רתם המערער את החברה לצורך מאבקו נגד תנובה תוך שימוש לרעה בתפקידו כמנכ"ל.  כך, נטען כי המערער הפר באופן שיטתי החלטות של הדירקטוריון, סיכל מינויים שתנובה ניסתה לקדם, נהג בבריונות והטיל מורא על עובדים שמינתה, הסית את עובדי החברה נגד תנובה, האשים את יו"ר הדירקטוריון כי הוא מונע תשלום מספקי החברה, יצר כאוס בישיבות דירקטוריון, הגיש תביעות רבות נגד חברי הדירקטוריון ועוד.
6. בין היתר, התייחסה החברה במכתב גם לעובדה שהמערער היה מצוי באותה עת בשירות מילואים וציינה כי מאחר שהדין מגביל את יכולתה לפטרו, על המערער להתייחס בתגובתו גם לאפשרות כי ככל שתתקבל החלטה לסיים את יחסי העבודה עמו, ינויד לתפקיד מנהל פיתוח עסקי ללא פגיעה בשכרו, לתקופה בה חלה המגבלה על פי דין.
7. מועד השימוע נקבע ליום 9.5.2024, אך זה נדחה לבקשת המערער ליום 27.5.2024 בשל נסיעות לחו"ל שלו ושל באת כוחו. בהמשך התנהלו התכתבויות בין הצדדים ונמסר למערער כי ככל שלא יאשר את התייצבותו לשימוע, יוכל להתייחס לזימון בכתב.
8. ביום 6.6.2024 שלח המערער באמצעות באי כוחו, מכתב תגובה למכתב הזימון לשימוע (נספח 4 לכתב הערעור). בפתח התגובה הלין המערער על כך שזומן לשימוע בזמן היותו מצוי בשירות מילואים פעיל באופן הפוגע קשות ביכולתו להתגונן בפני הטענות נגדו.  עוד טען כי הדירקטוריון אינו מסוגל לקיים את השימוע בעניינו בנפש חפצה ולכן יש לקיימו בידי גוף חיצוני.  בהמשך התייחס המערער לטענות החברה לגופו של עניין, כפר בטענות נגדו וטען בין היתר כי התנהלות תנובה בעניינו היא חלק מניסיונה להפחית את שווי החברה על רקע הסכסוך העסקי בין הצדדים, על מנת למזער את שווי התמורה שתאלץ לשלם למערער ושותפו עבור רכישת מניותיהם.
9. ביום 11.6.2024 נמסרה למערער החלטת הדירקטוריון על סיום העסקתו, כפי שהתקבלה בישיבה שהתקיימה יום קודם לכן, תוך פירוט הנימוקים שעל בסיסם התקבלה החלטה זו ובכללם הסכסוך העצים בין המערער לתנובה, אותו לא הכחיש המערער וקיומם של יחסי עבודה עכורים המונעים שיתוף פעולה בינו לבין הדירקטוריון ונותני השירותים של החברה. בתום ההחלטה נכתב כי בשל שירות המילואים של המערער ההחלטה כפופה לקבלת היתר כנדרש בדין וכי עד לקבלתו או עד חלוף תקופת המניעות המשפטית לפטרו, המערער לא ישמש עוד כמנכ"ל החברה אלא כמנהל פיתוח עסקי ללא פגיעה בשכרו, כפי שפורט במכתב הזימון לשימוע (נספח 5 לכתב הערעור).
10. בהתאם, ביום 27.6.2024 הגישה החברה בקשה לוועדה לקבלת היתר לפיטורי המערער. בבקשה הסתמכה החברה הן על הטענות שפורטו במכתב הזימון לשימוע והן על טענה נוספת שהתגלתה לה לטענתה לאחר הוצאת מכתב הפיטורים והיא שהמערער חתם ללא ידיעתה על הסכם קיבוצי בשם החברה מול הסתדרות העובדים הלאומית.  לאחר מספר אורכות הגיש המערער לוועדה את התנגדותו לבקשה והחברה הגישה תגובה לטענותיו.
11. במקביל, ביום 17.7.2024 שלחה החברה למערער מכתב זימון לשימוע לגבי אפשרות לקבלת החלטה על שלילת הודעה מוקדמת ודמי הסתגלות להם הוא זכאי מכוח הסכם העסקתו, נוכח הטענה לחתימה על ההסכם הקיבוצי ללא סמכות.
12. ביום 11.9.2024 התקיים דיון בפני הוועדה באמצעות ה"זום", בו נכחו ב"כ המעסיקה, יו"ר דירקטוריון החברה מר שמחון, המערער ובא כוחו וכן נציגים נוספים מטעמו. בתום הדיון עדכנו הצדדים כי הם מנהלים שיח בלתי פורמאלי לסיום המחלוקות ועל כן התבקשו לעדכן את הוועדה באמור.  ביום 15.9.2024 הודיעו הצדדים כי לא עלה בידם להגיע להסכמות ויום לאחר מכן הגיש המערער לוועדה בקשה לקביעת דיון נוסף לשם שמיעת עדויות.  הוועדה דחתה את הבקשה בנימוק כי לא נמצא כל טעם מיוחד או חריג בבקשה המאפשר שמיעת עדויות.

עיקרי החלטת הוועדה

13. ביום 3.11.2024, לאחר שהצדדים הגישו את סיכומיהם, נתנה הוועדה את החלטתה, המחזיקה 22 עמודים (ר' נספח 1 להודעת הערעור). לאחר שסקרה את העובדות הרלוונטיות, הרקע וניהול ההליך, דחתה הוועדה את טענות הסף של המערער בדבר חוסר סמכות עקב "מעשה עשוי" של פיטורין.  בהמשך קבעה הוועדה כי מדובר בהליך בעל אופי מנהלי וכי מכך נגזרה החלטתה שלא לקיים דיון הוכחות אלא אם תוגש בקשה המבוססת על טעמים חריגים מיוחדים, שלא הוגשה ע"י המערער.
14. אחר הדברים הללו פנתה הוועדה לבחון האם עמדה החברה בנטל המוטל עליה להוכיח כי בנסיבות העניין התקיימו התנאים למתן היתר פיטורים. אשר לתנאי הראשון הנדרש, בדבר היעדר קשר בין הפיטורים למילואים ציינה הוועדה כי המערער לא טען לקשר כאמור במסגרת תגובתו לזימון לשימוע, אלא טען זאת לראשונה רק בהליך בפני הוועדה, דבר הפוגם במהימנות טיעוניו.  אף לגופו של עניין סברה הוועדה כי החברה הוכיחה את היעדר הקשר האמור בין המילואים לבין הפיטורים, כאשר בין הנימוקים אותם פירטה ציינה כי הסכסוך העסקי בין המערער לבין תנובה החל בקיץ לפני פרוץ המלחמה, כי החברה לא פיטרה את המערער שעה ששירת במילואים כמעט באופן רצוף אלא דווקא בתקופה בה תדירות השירות ירדה, כי היעדרותו מהעבודה לא עמדה בבסיס בקשת ההיתר, אלא טענות למעשים שעשה לפני תקופת המילואים ובמהלכה וכי לא עלה כי המערער עשה מעשה כלשהוא על מנת להתנער מהאירועים או הטענות שיוחסו לו או לשפר בצורה כלשהיא את המצב שנוצר בעקבות כך.
15. עוד קבעה הוועדה כי החברה הוכיחה גם את התקיימותו של התנאי השני הנדרש לשם מתן היתר פיטורים - קיומם של "טעמים מיוחדים" למתן ההיתר. בעניין זה ציינה הוועדה את העובדה כי משרת מנכ"ל החברה היא משרה בכירה ורגישה ויש ליתן משקל משמעותי לאמון השורר בינו לבין הדירקטוריון ולשיתוף הפעולה בין שני אורגנים אלו.  עוד התייחסה הוועדה לטענת החברה אודות חתימת המערער בשמה על הסכם קיבוצי מול עובדי החברה וקבעה כי לא הוכחש כי הדבר נעשה ללא תיאום וללא עדכון הדירקטוריון.  הוועדה התייחסה לטענות החברה הנוספות ולבסוף קבעה כי מתקיימים אותם טעמים מיוחדים המצדיקים את מתן ההיתר.  טרם סיום ציינה הוועדה כך:

"עם כל אלה עלינו לשאול, מדוע יש הכרח לפטר את העובד במהלך תקופת המילואים ואין אפשרות להותירו בתפקיד הזמני שנוצר עבורו עד לתו