ש: או קיי.
ת: אני גם לא יודע להגיד שלא הייתה שיחת טלפון כזאת.
...
ת: אתה שואל אם אני שלחתי מייל כזה או הודעה כזו אני לא" (ראו: פרוטוקול דיון מיום 16.7.2023; עמ' 99, ש' 8-6).
- אף יעל נשאלה בעניין זה בחקירתה וענתה כך:
"ש. ואת יכולה להפנות אותי לאישור שהתקבל או שאת העברת לגשם אישור של הנהלת שופרסל לאותו מסמך?
ת: יצא חוזה שכירות.
ש: חוזה שכירות מפורט זה האישור.
ת: ברור" (ראו: פרוטוקול דיון מיום 16.7.2023; עמ' 131, ש' 15-11).
- אני סבורה כי לא ניתן לראות במשלוח טיוטה של הסכם מפורט כהודעת קיבול של מסמך התנאים המסחריים. על כך יש להוסיף כי סעיף 8(א) לחוק החוזים קובע כי יש לקבל הצעה תוך התקופה הקבועה בה, וככל שלא קבועה תקופה - תוך זמן סביר. הטיוטה הראשונה שהוצגה בפניי נשלחה ביום 6.1.2021, כשנה וחצי לאחר שגשם חתמה על מסמך התנאים המסחריים, ולא ניתן לראות בתקופה זו כזמן סביר למתן הודעת קיבול בנסיבות העניין.
- אם כן, העדים מטעם שופרסל לא יכלו להעיד על כל מעשה קיבול של מסמך התנאים המסחריים בהודעה בכתב או בעל-פה. הלכה למעשה, אף בסיכומים מטעמה שופרסל לא הצביעה על כל הודעת קיבול אלא טענה כי ניתן ללמוד מהתנהלות הצדדים כי הם ראו במסמך התנאים המסחריים הסכם מחייב וכי התבצע קיבול בהתנהגות (ראו: סעיף 47 לסיכומי שופרסל וסעיף 23 לסיכומי התשובה). לעניין זה אתייחס בהמשך.
- שופרסל לא חתמה על מסמך התנאים המסחריים - בעוד שגשם חתמה על מסמך התנאים המסחריים, שופרסל לא חתמה עליו. בפסיקה נקבע כי היעדר חתימה על זיכרון דברים מחזק את המסקנה לפיה הצדדים לא גמרו בדעתם להתחייב בגדרו (ראו: עניין אלחדד, בפיסקה 27; פרידמן וכהן, בעמ' 341). ראו בעניין זה את דבריו של כב' השופט ג' בך בקשות עירייה אחרות 571/79 דירות מקסים בערעור מיסים נ' ג'רבי, פ"ד לז(1) 589, 604 (1983):
"הצדדים לכל חוזה הנערך בכתב, נוהגים לחתום על החוזה בטקס יותר או פחות חגיגי, ורוב האנשים לא יראו את עצמם קשורים בהתחייבויות ההדדיות, שהתכוונו לקבל על עצמם בכתב, כל זמן שלא חתמו שני הצדדים על החוזה. על-כן, אם נתקלים אנו בחוזה בלתי חתום, ואחד הצדדים לחוזה הכתוב יטען, כי לא הגיעו הצדדים לגמירות דעת ועל-כן אין תוקף לנוסח החוזה, הרי תהיה בהעדר החתימה בדרך כלל משום הוכחה מרחיקת לכת, ואולי כמעט קונקלוסיבית, לטובת גירסתו. אך ייתכנו יוצאים מן הכלל, אם כי נדירים, בהם ישתכנע בית המשפט, על סמך חומר הראיות המובא לפניו, שאמנם הייתה גמירות דעת בין הצדדים, למרות העובדה שחתימתם או חתימת אחד מהם חסרות על גבי ההסכם הכתוב..." [ההדגשות לא במקור - ש.ע.].
- גם בענייננו, שופרסל לא ביצעה מעשה "קיבול" באמצעות חתימה על מסמך התנאים המסחריים. העובדה ששופרסל לא חתמה על מסמך התנאים המסחריים מחזקת את המסקנה כי היא לא סברה שמדובר בחוזה מחייב. בעניין זה אציין כי במסגרת טיוטות החוזה המפורט שהוחלפו בין הצדדים בשלב מאוחר יותר צוין על-ידי שופרסל כי "רק הסכם אשר יאושר על ידי האורגנים המוסמכים של שופרסל וייחתם על ידי מורשי החתימה המוסמכים של שופרסל יחייב את שופרסל". יש בהסתייגות זו - שנוסחה על-ידי שופרסל - כדי להעיד על החשיבות שהיא נותנת לאקט החתימה ככזה שיש בו כדי לחייבה.
- אם כן, שופרסל לא חתמה על מסמך התנאים המסחריים ואף לא הוצג בפניי כל מסמך אחר ממנו ניתן ללמוד כי שופרסל אישרה בפני גשם את מסמך התנאים המסחריים, באופן שניתן לראות בו כ"קיבול" של ההצעה.
- ז.2. לשון מסמך התנאים המסחריים
- מלבד רשימה של תנאים מסחריים, המסמך כולל כאמור מספר הוראות שמהן ניתן ללמוד אודות כוונת הצדדים. נוכח חשיבותן נציין אותן שוב:
"16. סיכום זה כפוף לבחינת כדאיות כלכלית ובדיקת התכנות ע"י שופרסל
- סיכום זה כפוף לאישור הנהלת שופרסל
- סיכום זה כפוף גם לאישור הממונה על ההגבלים העסקיים.
הסיכום תקף ל-90 יום" [כך במקור - ש.ע.].
- אם כן, ההתייחסות המרכזית בגדרי מסמך התנאים המסחריים לשאלת תוקפו היא במילים - שאף הודגשו על-ידי שופרסל - כי "הסיכום תקף ל-90 יום בלבד". היינו, בהתאם ללשון מסמך התנאים המסחריים הרי שההסכמות בו - ככל שאכן השתכללו - פוקעות תוך 90 יום.
- כזכור, לא זו בלבד שלאחר 90 ימים לא נחתם הסכם מפורט בין שופרסל לגשם, אלא שכפי שעולה מהראיות שבפניי, טיוטה ראשונה של חוזה מפורט הוחלפה כשנה וחצי לאחר חתימת מסמך התנאים המסחריים (הטיוטה הראשונה שהוצגה בפניי היא מיום 6.1.2021). אם כן, פרשנות לשונית של מסמך התנאים המסחריים מובילה לתוצאה לפיה תוקף ה"סיכום" פג לאחר 90 ימים, וזאת משלא נחתם בתקופה זו חוזה מחייב בין הצדדים. למצער, ניתן לומר כי לשונו של מסמך התנאים המסחריים בכל הנוגע לתוקפו היא עמומה ולא חד משמעית.
- בהקשר זה אציין כי, בניגוד לצדדים, אשר סברו כי מסמך התנאים המסחריים אינו מכיל נוסחת קשר, אני סבורה כי ניתן לראות במילים "הסיכום תקף ל-90 יום" את נוסחת הקשר. ברור כי אין מטרתו של משפט זה לתאר את משך תקופת השכירות וניתן לפרש הוראה זו כהסכמה לפיה הסיכומים בין הצדדים יהיו תקפים ככל שיכרת הסכם מפורט בתוך 90 ימים.
- אציין כי למרות ששופרסל לא טענה זאת, חככתי בדעתי האם ניתן לפרש את מסמך התנאים המסחריים כך שהמילים "הסיכום תקף ל-90 יום בלבד" מכוונות לכך ששופרסל רשאית להציג את התקיימותם של התנאים המתלים תוך 90 יום בלבד (בנוגע לשאלת התקיימותם של התנאים המתלים ראו פרק ז'5 להלן). זו עשויה להיות פרשנות אפשרית של סעיף זה בשים לב לכך שהוא מופיע בסמוך לאחר התנאים המתלים. אולם פרשנות זו היא לא היחידה המסתברת ולמעשה פרשנות שלפיה המסמך תקף ל-90 ימים בלבד מתוך כוונה שבתקופה זו ייחתם בין הצדדים חוזה מחייב היא מסתברת יותר.
- לטענת שופרסל חרף לשונו של מסמך התנאים המסחריים הרי שהתנהגות הצדדים לאחר גיבושו מעידה כי הם לא סברו שהסיכומים פקעו (ראו: סעיפים 65-64 לסיכומים מטעם שופרסל). היינו, שופרסל לא חולקת על הטענה לפיה בהתאם ללשון מסמך התנאים המסחריים תוקפו פג לאחר 90 ימים. למעשה, שופרסל לא הציגה כל פרשנות הנסמכת על לשון מסמך התנאים המסחריים ממנה ניתן ללמוד כי ההסכמות במסמך תקפות אף לאחר 90 ימים. טענתה של שופרסל מתמקדת אפוא בהתנהלות הצדדים לאחר גיבוש המסמך.
- לא מצאתי מקום לקבל את טענותיה של שופרסל בעניין זה. כפי שאפרט להלן, התנהלות הצדדים לאחר חתימת מסמך התנאים המסחריים אינה חד משמעית ולא ניתן ללמוד ממנה בהכרח כי הם סברו שקיים ביניהם הסכם מחייב. להיפך, קיימות אף אינדיקציות מהן ניתן ללמוד כי הצדדים לא סברו כי נכרת ביניהם הסכם מחייב. במילים אחרות, אני סבורה כי אין בהתנהלות הצדדים - כפי שתפורט להלן - אינדיקציות המעידות על סיכומים שיש בהם כדי להתגבר על לשונו של מסמך התנאים המסחריים או על עמימותו.
- טענה נוספת שהעלתה שופרסל היא כי גשם לא הודיעה לה שהסיכומים במסמך התנאים המסחריים פקעו. גם טענה זו לא מצאתי לקבל שכן לא הייתה מוטלת על גשם חובה להודיע על פקיעת תוקפו של מסמך התנאים המסחריים שהרי, לפי לשונו, הסיכומים בו פוקעים מאליהם ללא כל הודעה בחלוף 90 ימים.
- ז.3. התנהלות שופרסל וגשם לאחר גיבוש מסמך התנאים המסחריים
- הצדדים הרחיבו בטיעוניהם באשר להתנהלות שופרסל וגשם לאחר גיבוש מסמך התנאים המסחריים. בעוד ששופרסל טוענת כי התנהלות הצדדים מהווה ביטוי לכך שהם ראו במסמך זה הסכם מחייב, הנתבעות טוענות כי התנהלות שופרסל וגשם מעידה שהן סברו שאינן מחויבות אחת כלפי השנייה. כפי שיפורט להלן, בחינת התנהלות שופרסל וגשם מעלה ביטויים לכאן ולכאן, ולא ניתן ללמוד ממנה מסקנה חד משמעית בנוגע לנפקות המשפטית שהן העניקו בזמן אמת למסמך התנאים המסחריים.
- המשך ניהול משא ומתן - עצם העובדה שהצדדים המשיכו לנהל משא ומתן אינה מעידה בהכרח כי הם סברו שאינם מחויבים לסיכומים לכאורה במסמך התנאים המסחריים. בעניין זה נקבע בפסיקה כי החלפת טיוטות לאחר חתימה על זיכרון דברים אינה מעידה כי לא נחתם בין הצדדים הסכם מחייב. ראו את דברי כב' השופט עמ' פוגלמן בעניין רוזנברג:
"ככלל, התקשרות בזיכרון דברים המהווה חוזה מחייב העומד לעצמו - אך כולל 'נוסחת קשר' שלפיה ייחתם הסכם סופי - מצריכה לנהל משא ומתן לאחר החתימה בניסיון לגבש הסכמות לגבי נושאים שנותרו פתוחים. אף ייתכן כי מי מהצדדים יבקש לנהל משא ומתן בניסיון לשנות את תנאי ההסכם - בבחינת הצעה חדשה - וככל שיתקיים מפגש רצונות בעניין כזה או אחר, ייכרת הסכם חדש שיחליף את קודמו. על כן, ניהול משא ומתן לאחר חתימה על זיכרון דברים אינו מוליך בהכרח למסקנה שלא הייתה גמירת דעת להתקשר בו בעת שנחתם. כל מקרה ייבחן לפי מכלול נסיבותיו" (שם, בפיסקה 21).
- יחד עם זאת, אופי המשא ומתן, אורכו ואמירות הצדדים במהלכו יכולים בהחלט להוות אינדיקציה לשאלת אומד דעתם (השוו: עניין עדני, בפיסקה 15).
- בענייננו, הצדדים ניהלו משא ומתן ממושך ביותר, במשך כשנתיים לאחר גיבוש מסמך התנאים המסחריים (מסמך התנאים המסחריים הוא מיום 8.5.2019 והתכתובות האחרונה בין הצדדים היא מיום 17.2.2021). יוסי טען בחקירתו כי מדובר בתקופה ארוכה מגדר הרגיל:
"אנחנו כאילו ניהלנו עם שופרסל משא ומתן במשך שנתיים. לא חודש ולא חצי שנה ולא תקופה שבעצם נהוג בה לקיים משא ומתן" (ראו: פרוטוקול דיון מיום 12.2.2024; עמ' 52, ש' 23-22).