ה'7 התובע לא הוכיח השתתפות של הצדדים ברווחי העסק ובהפסדיו
- כאמור, אחת האינדיקציות לקיומה של שותפות הינה השתתפות השותפים ברווחי העסק ובהפסדיו (עניין ברייס).
- התובע לא הוכיח בצורה כלשהי כי הצדדים נשאו יחדיו בהפסדי השותפות הנטענת. התובע אף לא הוכיח כי רווחי השותפות הנטענת חולקו לפי יחס אחזקות הצדדים, דהיינו בצורה שווה. אין בראיות התובע כל תחשיב הנוגע לכך או אסמכתאות המבססות זאת. רו"ח אלרון העיד כי לכל אחד מהצדדים היה כרטיס הנהלת חשבונות בכל חברה והן נוהלו כאישיות משפטית נפרדת, כל אחת מהן (עמ' 197 לפרוטוקול, ש' 16-27).
- יתר על כן, כיוון שהתובע לא הוכיח מיהן החברות הכלולות באותו "עסק" שנטען כי הוא השותפות הרי שלא ניתן לבחון זאת בדרך כלשהי.
ה'8 ראיות נוספות להכרת התובע במבנה התאגידי של חברות בערעור מיסים ועדות הנתבע 1
- ראיה ראשונה: כאמור, בשנת 2014 ניהלו התובע והנתבע 1 מו"מ לפירוד השליטה באודן יזמות. במסגרת זו הוכנה טיוטה של הסכם, אשר לא נחתמה (נספח 11 לתצהיר התובע), אשר כללה הסדר התחשבנות. הטיוטה לא נחתמה והצדדים חלוקים על תוקפה.
מכל מקום, הצדדים חתמו על פרוטוקול אסיפה כללית של אודן יזמות, ביום 3.12.14, לפיו בין היתר הוגדל הון המניות של חברה זו והקצאת המניות לנתבע 1 (נספח 30 לתצהיר הנתבע 1).
התנהלות זו מחזקת את מסקנתי כי הצדדים פעלו במסגרת חברות ולא כשותפות וכי גם התובע ראה זאת כך, שאם לא כן לא היה חותם על מסמך מעין זה.
- ראיה שניה: מייל ששלח התובע לעו"ד הייק ביום 18.8.16 (נספח 33 לתצהיר הנתבע 1). למייל צורפה טבלה שערכה בתו של התובע דנה, ולפיה מגיע לו סכום של 258,000 ₪. במייל מציין התובע סכומים שונים הנוגעים להתחשבנות הצדדים מול החברות, ביניהם כ - 97,000 ₪ שחייב הנתבע 1 לחסון גשר כ"חוב פרטי" של הנתבע 1 (סעיף 3 למייל), וכן סך 75,000 ₪ המופיע בטבלה כמשיכה של התובע מחסון גשר שנרשמה בטעות, שכן המדובר בסכום שהגיע לו ב"אופן פרטי" (סעיף 4).
עולה ממסמך זה כי התובע מתייחס לחברות שלכאורה כלולות בשותפות כ"אוטונומיות" מבחינה חשבונאית-כלכלית, ולא כחלק ממכלול יחסים חשבונאי בינו לבין הנתבע 1 כשותפים.
במאמר מוסגר אעיר כי הסכומים הנקובים במייל גם מעלים שאלות של ממש כיצד טוען עתה התובע כי הנתבע 1 חב לו מליוני ₪ רבים.
- ראיה שלישית: תמיכה נוספת לכך שטענת השותפות הינה טענה אשר בדיעבד הועלתה לצורך תביעה זו, ניתן למצוא בכתב ההגנה (נ/16) שהגיש התובע בשנת 2023 בשם חברת טוב גל בתביעת חברת עדי ליבוביץ החזקות בע"מ. אודן נכסים צורפה כנתבעת נוספת. בכתב הגנה זה טוען התובע שהתביעה הוגשה ע"י "בעלת שליטה בחברה (הכוונה לחברת אודן נכסים) נגד בעלת מניות אחרת" (סעיף 4 לכתב ההגנה), תוך העלאת טענות בדבר קיפוח בעל מניות מיעוט באודן נכסים (סעיף 9). שימוש במונחים אלה, חלף העלאת טענות בדבר קיום שותפות מחזק את מסקנותיי. התובע העיד כי ראה עצמו שותף של הנתבע 1 גם באודן נכסים למרות האחזקה באמצעות חברות (עמ' 117 לפרוטוקול, ש' 14-16), על אף ניסוח כתב הגנה זה.
- ראיה רביעית: התובע פנה באמצעות עו"ד פריד לרשם החברות בבקשה לפרק מרצון את אודן שירותים (נ/20; עמ' 133 לפרוטוקול, ש' 25-34), דבר המלמד על ראייתו אותה כחברה בערעור מיסים ולא כחלק משותפות וללא קשר לשאלה אם הדבר היה בהסכמת הנתבע 1 כטענתו (עמ' 134 לפרוטוקול).
- ראיה חמישית: התנהלות הצדדים במסגרת מבנה תאגידי של חברות בערעור מיסים עולה גם משורת מסמכים שהוצגו. אמנה דוגמאות בלבד מתוך הפירוט בסעיף 45 לסיכומי הנתבעים: פרוטוקול זכויות חתימה בחברת מ. שניידר (נ/2); פרוטוקול זכויות חתימה של אודן שירותים (נ/21); כרטסת הנה"ח של אודן יזמות (נספח 32 לתצהיר נתבע 1); מסמכי חברות שונות שלפי הנטען כלולות בשותופת בתיקי רשם החברות (נספחים 7-9 לתצהיר נתבע 1); הודעה על העברת מניות ממשרד עו"ד פארן בחברת פ.ל. שירותי כח אדם (נ/9).
- ראיה שישית: עדות הנתבע 1 הנתבע 1 היתה קוהרנטית ומשתלבת עם כלל הראיות והנסיבות התומכות בהעדרה של שותפות, והתרשמות בלתי אמצעית ממנה מובילה לקבלתה במלואה.
ה'9 עדות עו"ד הייק
- עו"ד הייק הצהיר כי בשנת 2000 פנה אליו הנתבע 1, אותו הכיר לפני כן, וביקש לסייע לו בהקמת חברה שבה הוא והתובע יהיו בעלי מניות, שמניותיה יוחזקו על ידי חברה שתירשם בגיברלטר, וכך עשה. שמה של החברה הישראלית שונה לימים לאודן שירותים (מסמכי החברות צורפו כנספחים 1-4 לתצהירו). בשנת 2005 התבקש להקים את אדגר (לשעבר רסידו), שמניותיה הוחזקו בנאמנות על ידי משרד עוה"ד בו היה עו"ד הייק שותף (נספחים 5-6).
עו"ד הייק הצהיר כי בכל המפגשים עם התובע והנתבע 1 מעולם לא הוזכרה על ידם שותפות או כוונה לכך, והם לא התנהלו כשותפות. לשניהם היה חלק מוגדר במניות, מונו נושאי מישרה ומורשי חתימה, נערכו ישיבות דירקטוריון, אסיפות בעלי מניות והוגשו דוחות, נערכו הסכמים להעברת מניות וכיוב'. להבנתו גם הצדדים לא סברו כי הם פועלים כשותפים במובן המשפטי של מונח זה.
- כאשר נשאל על גרסתו זו השיב כי "התשובה היא מאד קלה כי חברה ושותפות כמו שאתה יודע כעו"ד זה שני תאגידים שונים בתכלית, מי שבא מבקש שותפות אתה לא מקים לו חברה כי הכללים לגבי חברה הם שונים לחלוטין" (עמ' 266 לפרוטוקול, ש' 2-4).
ובהמשך: "...לכן זה קל מאד כשבא מישהו ואומר אני מבקש חברה זו חברה אתה לא יכול לבלבל בין שותפות לבין חברה" (שם, ש' 13-14).