עו"ד גלזנר: כן, אבל מה זה אומר בעלי זכויות חתימה באופן שווה? כל אחד מהם היה יכול לחתום וזה מחייב את החברה?
העדה, גב' ביטון: עד כמה שאני ידעתי, כן.
עו"ד גלזנר: אבל עד כמה שידוע לנו בזכויות, היו זכויות חתימה גם בשניידר וגם באודן שירותים לוגיסטיים שלפיהם היו קבוצות חתימה בחברות.
העדה, גב' ביטון: אני לא הייתי מעורבת בזה...
(עמ' 31 לפרוטוקול, ש' 31 - עמ' 32 לפרוטוקול, ש' 4).
צא ולמד, העדה לא ידעה בדיוק מהן זכויות החתימה בחברות ומה משמעותן, כך שאין בעדותה לתמוך בטענת התובע.
- עדות זפרני: עד זה טען בעלמא בתצהירו כי התובע והנתבע 1 היו שותפים שפעלו באמצעות חברות. אין בתצהירו אינדיקציות ממשיות התומכות בכך.
זפרני הודה במפורש בחקירתו כי אין משמעות למונח "שותפים" בו השתמש בתצהירו: "כל ההסכמות שהיו בין השותפים או לא שותפים או לא יודע איך לקרוא לזה.... לא בקיא בהם" (עמ' 65 לפרוטוקול, ש' 13-16).
ובהמשך:
העד, מר זעפרני: לא נחשפתי לשום מסמך שותפות או איזשהם הסכם כזה או אחר שמעיד על זה שהם שותפים, אני יודע ש,
כב' הש' שקד: ואתה הבנת שהם לא שותפים או כן שותפים? מה הייתה ההבנה שלך?
העד, מר זעפרני: אני לא התעסקתי עם זה.
כב' הש' שקד: אז כלומר, מה שכתוב בסעיף 3 לא נכון וגם מה שכתוב סעיף 5 לגבי השותפות בתאגיד חסון גשר.
העד, מר זעפרני: לא, אז מה שכתוב בסעיף 5 מתכוון לזה שמבחינתי עדי וטובי היו שותפים..."
(עמ' 66 לפרוטוקול, ש' 3-9).
- עדות טימור: גם עד זה טען בעלמא בתצהירו כי התובע והנתבע 1 היו שותפים שפעלו באמצעות חברות. גם בתצהירו אינדיקציות ממשיות התומכות בכך.
- עדות דברת: גם עדה זו תיארה התנהלות קבועה של משיכות כספים הדדיות והסבירה כי הדבר נבע מכך ש״הם שותפים״ (עמ׳ 207 לפרוטוקול, ש׳ 23-26).
משיכות כספים שוות אינן מהוות בהכרח אינדיקציה לקיום שותפות. יתר על כן, גם משיכות כספים שאינן שוות לא שוללות קיום שותפות, שכן ייתכן כי האחזקה בשותפות איננה שווה, מקרה שכיח בהחלט, כגון בשותפויות עורכי דין. ועוד, גם בחברה המוחזקת בחלקים שווים, שלא נטען לגביה כי מדובר בשותפות, מושכים בעלי המניות לעתים מזומנות משיכות שוות המשקפות את חלוקת המניות בחברה.
- התובע ביקש להסתמך על עדויות עו"ד פארן, טימור, הרוש ודברת לצורך הוכחת הצגת הצדדים לציבור כשותפים (סעיף 45 לסיכומיו). אין בידי לקבל טענה זו שהינה בגדר הנחת המבוקש.
עדים אלו, כאמור, העידו על התרשמותם הסובייקטיבית. איש מהם לא הציג בעדותו ראייה לאמירה מפורשת, או למצער, מסרים כלשהם בזמן אמת, מטעם מי מהצדדים (אף לא מטעם התובע באופן חד צדדי), כי הם רואים עצמם כשותפים.
- לסיום אתייחס למספר טענות נוספות אשר הועלו על ידי התובע:
- התובע טען כי ב"כ הנתבע 1 בעצמם הודו בקיום שותפות בין הצדדים בסעיף 3 למכתבם מיום 28.7.19 (נספח 13 לכתב התביעה אליו הפנה התובע בסעיף 86 לתצהירו), במענה למכתב הדרישה להתחשבנות מטעם התובע, בו תוארו הצדדים כ"שותפים עסקיים". מכתב זה מעלה התייחסות למבנה תאגידי של חברות: כך, בסעיף 3 לו המציין כי הצדדים שולטים "במספר תאגידים", וכך סעיף 10 לו המציין כי התובע וטוב גל רשאים לפנות לחברות בהן הם מחזיקים מניות. ולא רק זו, מכתב זה נשלח בתשובה למכתב התובע וטוב גל (נספח 11 לתצהיר הנתבע 1) במסגרתו נטען שטוב גל היא חלק מהשותפות, בעוד שהתובע כאמור טוען ההיפך לגביה.
נוכח האמור לעיל, ברור כי אין לשוות למילים "שותפים עסקיים" יותר מאשר דרך ביטוי של האינטרסים הכלכליים המשותפים של הצדדים. התובע עצמו טען בסיכומיו (סעיף 43), כי "ביסוסם המשפטי של יחסי שותפות נעשה במנותק מהצהרות הצדדים בעניין זה", תוך הסתמכות על עניין גלבוע, לפיו להצהרות אלה לא יכולה להיות משמעות קונסטיטוטיבית אלא ראייתית לכל היותר.