ולא רק זו, אלא שמקרה זה עסק בסוגיה ספציפית וחריגה בדיני שטרות: בסיווג האישיות המשפטית של נפרע בשטר, האם כשותפות או כחברה בערעור מיסים ששמה דומה לשם הנפרע, נסיבות שונות מענייננו בתכלית.
- מקרה נוסף בו הוחלו כללים הנוגעים לשותפות (במקרקעין) למרות קיום חברה בע"מ, שהובא בסיכומי התובע, אירע בקשות עירייה אחרות 47/78 חלקה 3 בגוש 6541 בערעור מיסים נ' בן אפרים, פ"ד לב(3) 723 (1978) (להלן - עניין בן אפרים). באותו מקרה הוקמה חברה לצורך רכישת מקרקעין והקמת מבנים. בשלב מסוים הועברו מניות החברה לשניים אחרים. לאחר פטירת אחד מהם, הגיעו בעלי המניות - המקורי ואלמנת האחר, למבוי סתום בקשר להקמת המבנים ואחד מהם ביקש את פירוק החברה, תוך שהוא מבקש לראות בה מעין שותפות ועומד על הכלל לפיו שותף במקרקעין יכול לדרוש את פירוק השיתוף בכל עת. נקבע כי החברה הוקמה בזמנו רק למטרה אחת - חסכון במס, ולכן יש להחיל את הכלל הנוגע לפירוק שיתוף במקרקעין ולאפשר פירוק החברה מטעמי צדק ויושר. בית המשפט העליון הוסיף כי "...אבל כאשר המדובר בשותפות ברכוש והפיכת השותפות לחברה לא היה אלא תכסיס, ללא כוונה לשנות את היחסים הקניינים בין השותפים - שאני".
- גם בספרות הוזכר מצב בו ניהול העסק נעשה על דרך של שותפות בין הצדדים אף אם ההתארגנות התאגידית היא כחברה בע"מ:
"... שאם אוגד תאגיד לפי דין אחר, כמו, למשל, פקודת החברות, כי אז הקשרים שבין חברי החברה אינם מהווים קשרים שותפות. אבל לא כן הדבר כאשר מלכתחילה מתקשרים הצדדים על מנת לנהל יחד עסק כשותפים, אלא שהצורה הארגונית שבה הם בחרו הייתה צורה של חברה בע"מ" (זלמן יהודאי דיני שותפויות בישראל 34 (1988)).
- אולם, אין מדובר בשער רחב, אלא אך בפרצה קטנה. בתי המשפט הכירו בקיומה של שותפות במקרים בהם בחרו הצדדים להתאגד כחברה בע"מ, בעיקר בעניינן של חברות פרטיות קטנות הפועלות הלכה למעשה כ"מעין שותפות" (ראו ערעור אזרחי 161/76 שטיבל נ' חברת שטיבל בע"מ, פ"ד לב(1) 510, 514 (1978); להלן - עניין שטיבל).
בהתאם, נקבעו בפסיקה מבחני עזר הכרחיים לסיווג מהותי של ההתקשרות ותוצאותיה, כאשר משקל רב ניתן לעובדת היותם של בעלי המניות גם קרובי משפחה, לצורך החלת עקרונות מדיני השותפות על התקשרות במבנה תאגידי (עניין שטיבל, עמ' 515).
- בקשות עירייה אחרות 8712/13 אדלר נ' לבנת (1.9.15) (להלן - עניין אדלר) הוסבר, בהקשר של מתן סעד של הפרדת כוחות בחברה שהוברר כי היא מעין שותפות, כי סיווגה של חברה כמעין-שותפות לצורך הענקת סעד של הפרדת כוחות צריך להיעשות בזהירות. ניתן להיעזר בשורה של מבחני עזר, ובכללם: האם פעילות החברה מאופיינת ביחס אישי בין בעלי המניות, הכרוך באמון הדדי; האם יש הבנה בין בעלי המניות אודות ניהול משותף של עסקי החברה; האם בעלי המניות החליטו להטיל הגבלות על העברת המניות; מהו מספר בעלי המניות; ומהם יחסי אחזקותיהם; האם מדובר בחברה משפחתית; עד כמה ענֵפים ומגוונים עסקיה של החברה; מהי מדיניות חלוקת הרווחים ונטילת הערבויות בחברה; וכיצד בחרו הצדדים להציג את עצמם בינם לבין עצמם ומול צדדים שלישיים.
הודגש כי "הבחינה צריכה להיות קפדנית וכי אין לתת לאף מבחן - כשהוא עומד בפני עצמו - משקל מכריע...על אף מסקנתי הברורה כי לפנינו מעין-שותפות, לא למותר לשוב ולציין כי זהו אינו המקרה הרגיל וכי ככלל, לא בנקל ייטה בית המשפט לסווג חברה כמעין-שותפות" (פסקאות 76-77; ההדגשות אינן במקור; ראו גם ערעור אזרחי 5025/13 פרט תעשיות מתכת בערעור מיסים נ' חביב (28.2.16), פסקה 17).
- התובע בסיכומיו הרחיב בדבר המבחנים בפסיקה באשר לקיום שותפות. ודוק: מבחנים אלה, שאעמוד עליהם להלן, הינם מבחנים כלליים לקיום שותפות, כאשר זו אינה רשומה, אך זאת כאשר אין בנמצא התקשרות במבנה תאגידי אחר. על כן יש לבחנם בזהירות הנדרשת לאור נסיבות העניין ובשים לב לדרישת הפסיקה לקיום נסיבות יוצאות דופן לצורך התעלמות ממבנה ההתקשרות הפורמלי בו בחרו הצדדים.
מטבע הדברים, דימיון באינטרסים עסקיים המוביל לחתירה משותפת להישגים כלכליים, משותף הן לבעלי מניות בחברה והן לשותפים בשותפות. לכן, לא כל אינדיקציות לקיום שותפות אשר יימצאו בעניין שלפניי יטו את הכף לטובת התובע, אלא רק כאלה אשר מצביעות על שותפות ולא על חברה והייחודיות לשותפות בלבד.
- בשים לב לסייגים כאמור לעיל באשר לבחינה אם מדובר בשותפות למרות קיום מבנה תאגידי אחר, אעמוד בקצרה על התנאים הכלליים לבחינת קיום שותפות.
ככלל, הגם שהמחוקק קבע כי שותפות לשם ניהול עסק חייבת ברישום ופרסום ברשומות (סעיפים 4 ו-8 לפקודה), עצם הרישום לא יהווה תנאי קונסטיטוטיבי לשם יצירת השותפות (סעיף 6 לפקודה). את קיומה של שותפות מכריע תוכנה של ההתקשרות בין הצדדים, ולא המונחים בהם השתמשו הצדדים (ערעור אזרחי 581/89 אדרי נ' רוזנברג, פ"ד מו(5) 679, 684 (1992); ערעור אזרחי 609/78 קן-תור נ' גלבוע, פ"ד לד(1) 239, 248 (1979); להלן - עניין גלבוע). בהתאם, נקבע כי קיום שותפות הוא שאלה מעורבת של עובדה ושל חוק (ערעור אזרחי 727/88 שוורץ נ' רנן, פ"ד מו(5) 853 (1988); להלן - עניין שוורץ; ערעור אזרחי 7065/15 לוי נ' נחלת א.מ בניה ויזום בערעור מיסים (28.1.18), פסקה 8; להלן - עניין לוי).