אשר לילדה ש' (שעלתה לכיתה ב' באותה עת), חוות הדעת מעידה על מצב קשה יותר: "היא מיד נותנת להבין כמה היא מוצפת בפחדים 'מישהו למטה מתחת למיטה... רוח רפאים שעושה ככה.. ויכולה לאכול אותם. אותה'. אם אפשר לחשוב שיש לה פחדים שמתאימים לגילה או לגיל יותר צעיר היא לא מטעה והפחדים מקבלים יותר פן של ניסיון לעבד חוויות טראומטיות של מציאות חייה, המעצר. וכך היא ממשיכה לספר על חלומות שחוזרים - יש מישהו שדופק בדלת, חיילים, ואז התחבאנו ואז מצאו אותנו וחשבתי שהרגו אותי, והרגו אותי ולא יכולתי לפתוח את העיניים." הפסיכולוגית מסכמת בעניינה כי: "נראה כי ההצפה של שירה במהלך הציורים והסיפורים יש מידה מסוימת של חוסר שליטה שמבטאת מצב פוסט טראומטי."
וכך מסכמת חוות הדעת את מצבם של הילדים:
"ילדי משפחת א', ש' ומ', עברו טראומה קשה ומורכבת כשנעצרו לפני למעלה משנתיים, שממשיכה להיות חלק מחייהם בהיותם חסרי מעמד בישראל. מ' הצליח לארגן מערך הגנתי פנימי שמאפשר לו להשתלב במערכת החינוך ובין חברים אך המאמץ ההגנתי מצמצם את יכולת ההתפתחותית הטבעית שלו. ש', עם כוחות ראשוניים מופחתים בהיותה לקויה שפתית מוצפת בפחדים שתופסים חלק ניכר ממערך יומה ולילותיה.
היותם חסרי מעמד עם איום תמידי של גירוש ופירוק המבנה היחידי של מערכת החיים שמוכרת להם מהווים סכנה להמשך התפתחותם התקינה".
- אדגיש כי במקרה שלפניי, כפי שניתן לראות מחוות הדעת אין מדובר רק בקשיים הנגרמים בשל מעבר מארץ לארץ, ואף לא מארץ מפותחת לארצות מתפתחות. מחוות הדעת הללו עולה בבירור, ובאופן חד משמעי, כי לילדים נגרמו וממשיכים להיגרם נזקים משמעותיים, הן מהמעצר, הן לאור עננת הגירוש התלויה מעל לראשיהם מאז. על כן, בנוסף לעובדה שהשיקול של טובת הילד הוא שיקול ראשון במעלה, במקרה זה מחוות הדעת הפסיכולוגיות שניתנו ע"י שני פסיכולוגים, בשני מועדים שונים, ומאבחון ועדת משרד החינוך, עולה כי כל הסיכונים שעליהם עמדו המומחים אינם סיכונים פוטנציאליים אלא כבר התממשו בחלקם, ועלולים להתממש ביתר שאת אם יורחקו הילדים מישראל. חוות הדעת המקצועיות שהוצגו לאורך הדרך לרשות קבעו כי הנזקים שכבר נגרמו ושעלולים להוסיף ולהיגרם מהרחקת הילדים במקרה זה הם חמורים במיוחד.
- נטלי ההוכחה בהליכים מנהליים
אמנם, הנטל להוכיח את טיעוני המערערים שלפיהם הרחקתם מישראל תגרום להם נזקים משמעותיים מוטל בראש ובראשונה על המערערים, שצריכים היו, הן במסגרת ההליך שלפניי, הן בבקשה ההומניטרית להמציא ראיות לעניין זה. אולם, משעשו כן, והמציאו ארבע חוות דעת פסיכולוגיות המתייחסות למצב הילדים לאורך זמן, ופרוטוקול מסכם במסגרת וועדת אפיון וזכאות של משרד החינוך, הנטל עובר לרשות. ואפרט. בית המשפט נזקק לשאלת נטלי ההוכחה בהקשרים של בקשות המוגשות לרשות. כך בתיק בית דין גבוה לצדק 5493/11 אלמיהו ביזואיהו נ' שר הפנים (נבו 6.8.2014), נדונה השאלה על מי הנטל להביא ראיות מנהליות לביסוס זכאות לכאורית למעמד מכוח חוק השבות. כב' המשנָה לנשיא, לימים הנשיאה, מרים נאור, קבעה כי על המבקש לקבל אשרת עולה מכוח חוק השבות להביא ראיות מינהליות להוכחת זכאותו לעניין זה, ומשעשה כן, קמה לזכותו חזקת זכאות שעל הרשות להפריך (פס' 23 לפסק דינה): "הנטל הראשוני להבאת ראיות מינהליות מספיקות לביסוס זכאותו הלכאורית מוטל, כאמור, על המבקש לעלות ארצה מכוח חוק השבות [הפניה לאסמכתאות הושמטה] אך מקום בו עמד המבקש בנטל הראשוני והביא ראיות מינהליות מספיקות קמה למבקש "חזקת זכאות". חזקה זו אינה מחייבת את משרד הפנים לקבל את הבקשה, אך כאשר אין בנמצא ראיות לסתור, יכולה חזקה זו להתגבש לכדי זכות....". כב' השופטת נאור הוסיפה וקבע כי כאשר הרים המבקש נטל זה עובר הנטל לסתור חזקה זו לכתפי משרד הפנים. אז, כך קבעה, אין די בהבאת ראיות ראשוניות לסתור (פס' 25 לפסק דינה): "לאחר שקמה למבקש חזקת הזכאות עובר הנטל לסתור חזקה זו לכתפיו של משרד הפנים. בשלב זה אין די בהבאת ראיות ראשוניות לסתור, אלא יש צורך להביא ראיות של ממש."
- בערעור עתירה/תובענה מנהלית 2249/23 נג'לאא טוויל נ' שר הפנים (נבו 4.11.2024), נדונה שאלה זו של נטלים, בהקשר של בקשת התאזרחות של תושבת מזרח ירושלים שהייתה במעמד של תושבת קבע, שהיה עליה להוכיח כי מרכז חייה הנוכחי בישראל וכי בכוונתה להשתקע בישראל. כב' השופטת דפנה ברק ארז הבהירה לעניין הנטלים (פס' 44 לפסק דינה) כי:
"בסיכומו של דבר, המערערת הרימה את הנטל הראשוני שמוטל עליה להוכחת עמידתה בתנאים הקבועים בסעיף 5(א) לחוק באופן המקים לה "חזקת זכאות" להתאזרח, ואילו המשיב כשל בהנחת תשתית ראייתית מספקת לשם סתירת טענותיה. אכן, כפי שציין המשיב בטענותיו לא אחת, הנטל להוכחת העמידה בתנאים האמורים הוא על המבקש להתאזרח. אולם, מרגע שהונח בסיס מספק לכך, בדמות כלל האסמכתאות וההסברים הנדרשים (לפי נהלי הרשות) לא ניתן לדחות בקשה על בסיס השערות גרידא ויש לבצע בירור אקטיבי מצד הרשות לצורך אימות הדברים".