הוועדה המשיכה והבהירה את מטרת החוק שהוצע:
"תכליתו העיקרית של חוק הילדים המוצע היא להבטיח שההתייחסות של המדינה אל ילד, אל הוריו ואל משפחתו, תהיה קוהרנטית, תונחה על ידי עמדות ערכיות אחידות ביחס לילדים, תיעשה על פני רצף מובנה ושיטתי של עשייה, המביא בחשבון בין היתר גם את מוטיב הזמן בחייו של ילד ואת החשיבות להקפיד על לוחות זמנים התואמים את התפתחותו ותבטא את היות הילד אדם בעל זכויות שיש לכבד ולקדם. חוק שכזה עתיד לא רק להביא לקידום יישומן של זכויות שונות של ילדים בהתאם לעקרונות האמנה, אלא גם לייעול בהליכים מנהליים ומשפטיים, לחסכון במשאבי ציבור, לקיצור משך זמן ההליכים ולתיאום טוב יותר בין ערכאות שונות."
(הדגשה שלי - מ' א' ג').
עד היום, עשרים שנה מאוחר יותר, עדיין אין חוק כולל, אך הוטמעו הוראות הנוגעות לעניין זה בחוקים שונים. למרבה הצער, עניינם של ילדי זרים או חסרי מעמד בישראל לא הוסדר בחקיקה, וכאמור, אף לא בנהלי הרשות באופן סדור.
טובת הילד בהקשרי הגירה ומקלט
- כאמור לעיל, טובת הילד מתחייבת גם בהקשר של ילדים פליטים, ובכלל בהקשר של מבקשי מקלט (ראו לעניין זה: Jason Pobjoy, "Refugee Children", in: Oxford Handbook of International Refugee Law, (Cathryn Costello, Michelle Foster & Jane McAdam, eds, part 5, pp. 745 (Oxford University Press 2022), להלן: Oxford Handbook of International Refugee Law. עוד ראו: Frances Nicholson, The Right to Family Reunification, in Oxford Handbook of International Refugee Law, part 5, pp. 1003-1004.
ועדת האו"ם לזכויות הילד קבעה בנוגע לטובת הילד, כי כאשר עוסקים בזכות של חיי משפחה של ילדים בהקשרי מקלט והגירה, יש לקחת בחשבון את השמירה על אחדות המשפחה כגורם ראשון במעלה, כמו גם את עמדת הילד (על פי גילו והבנתו); את הבטחון ההגנה והטיפול בילד בכל אחת מהאפשרויות הנשקלות; כמו גם את זכותם של ילדים לשירותי בריאות, רווחה וחינוך ( CRC Committee, General Comments No. 14 (2013) on the Right of the Child to have His or Her Best Interest Taken as a Primary Consideration, UN doc CRC/C/G/GC/14 (29 May 2013)). עוד נקבע כי טובת הילד מחייבת, במרבית המקרים, שישהה לצד שני הוריו.
- בית המשפט העליון התייחס לטובת הילד בהקשרי הגירה ומקלט כמו גם על זכויותיהם וטובתם של ילדים זרים בישראל. כך, בערעור עתירה/תובענה מנהלית 10993/08 פלוני נ' מדינת ישראל - משרד הפנים (נבו 10.03.10), עמד כב' השופט ניל הנדל על מקומו המרכזי של עקרון טובת הילד במשפט המנהלי, גם לפי המשפט העברי. בעניין דימיטרוב הדגיש כב' השופט אליהו מצא את חובת שר הפנים לשקול את טובת הילד במסגרת הליך הבדיקה של בקשות הוריהם למעמד (שם, בפס' 8):
"עקרון טובת הילד הוכר זה מכבר כערך מרכזי בשיטתנו המשפטית, ועל חשיבותו אין צורך להכביר מילים. אכן, ככלל "אין כל אפשרות לעסוק בעניינם של קטינים בלא לבחון את טובתם" (ערעור אזרחי 7206/93 גבאי נ' גבאי, פ"ד נא(2) 241, 251). אף בגיבוש החלטתו, הגוזרת את גורל מעמדו בישראל של הורה זר, מוטל על שר הפנים לשקול, בין היתר, את טובת ילדו של ההורה ואת השפעת ההחלטה על מצבו ... טובת הילד מהווה, אפוא, שיקול שעל המשיב להביאו בחשבון במסגרת הליך הבדיקה".