(הדגשה שלי, מ' א' ג').
- עוד עמדה על מרכזיות השיקול של טובת הילד כב' השופטת דפנה ברק ארז בתיק בקשת רשות ערעור מנהלי 7762/23 פלונית נ' רשות האוכלוסין וההגירה (נבו 14.8.2024), בקבעה (פס' 28 לפסק דינה):
"בבואה לבחון בקשה למתן מעמד מוטלת על המשיבה החובה לנהוג בהתאם לעקרונות המשפט המינהלי, ובכלל זה לשקול את כלל השיקולים הרלוונטיים לצורך החלטה בה, ולאזן ביניהם כראוי [.....] בנסיבותיו של המקרה דנן, אחד השיקולים המרכזיים שהיה על המשיבה להעמיד לנגד עיניה הוא טובת הילדים הקטינים."
(הדגשה שלי - מ' א' ג').
- עוד על שיקולים מיוחדים לילדים שאינם אזרחי ישראל, המחייבים את המדינה להתחשב בזכויות הילד לפי האמנה בשקילת בקשות הנוגעות לעניינם, ראו: ערעור עתירה/תובענה מנהלית 5718/09 מדינת ישראל נ' הודא מחמד יוסף סרור (נבו 27.04.11, פסקאות 46-47); עע"ם 9890/09 קאנון איקנה נוואה נ' משרד הפנים (נבו 11.07.2013) בקשת רשות ערעור מנהלי 5040/18 פלונית נ' רשות האוכלוסין וההגירה משרד הפנים (נבו 09.02.2020) והמקורות שנזכרו שם: פסקאות 5-3 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) מלצר. עוד ראו: תמר מורג "עשרים שנה אחרי: תפיסת זכויות הילד על פי האמנה בדבר זכויות הילד" זכויות הילד והמשפט הישראלי 15 (תמר מורג עורכת, 2010); טלי קריצמן-אמיר, "על הורים וילדים: איחוד משפחות בישראל" משפטים, מד, 361, 389 (מאי 2014) ועדנה ארבל "הילד בראי המשפט" ספר דורית ביניש 567 (קרן אזולאי ואחרים עורכים, 2018)).
שיהוי בפעולת הרשות והנזקים לילדים בשל חלוף הזמן
- עד כאן עמדתי על עקרון טובת הילד כשיקול כללי. במקרה שלפניי מתעוררת שאלת טובת הילדים לאור חלוף הזמן עד שהרשות טיפלה בעניינם. כאמור, כיום הבת ש' כמעט בת 9 והבן מ' בן 14 (מ' יחגוג באוקטובר 2025 יום הולדת 15), והם חיים בישראל מאז שנולדו. כאמור, הילדים נולדו בישראל ונכנסו למערכת החינוך הרבה קודם למעצרם. הילדה ש' עברה אבחון מטעם ועדת משרד החינוך כשהייתה בת 3 והושמה בכיתת גן טיפולית מיוחדת. המדינה שבמוסדותיה מתחנכים הילדים, יודעת את פרטיהם, ואת פרטי הוריהם, ויכולה הייתה לטפל בעניין בשנות חייהם הראשונות. לו היו מחליטים אז על הרחקתם, בהחלט ייתכן כי הנזקים שהיו נגרמים מכך היו פחותים באופן משמעותי (אלא אם משמעות ההרחקה היא הפרדה מאחד ההורים, מה שייתכן שהיה קורה במקרה זה. בנה של המערערת נולד בסמוך לסיום אשרת העבודה בה החזיקה.
זאת ועוד, בשנת 2019 נעצרו הילדים עם אמם, כשהיו בני 4 ו-9, ומאז מתנהלים הליכים בעניינם. גם מאז מעצרם גררה הרשות רגליים ולא טיפלה בעניינם, כפי שפורט בהרחבה לעיל. בכל הזמן הזה מעמדם אינו מוסדר, ואמם מקבלת רישיון שהייה זמני מדי שבועיים עת שהיא מתייצבת במשרדי הרשות כחלק מתנאי שחרורה.